שיפור תקשורת בזוגיות

שלום רב,
אני נשואה כ-3 שנים עם תינוק בן שנה.בעלי ואני לא מקיימים יחסים כמעט שנה .הכל התחיל בזה שהפריע לו "עודף משקל" אצלי בהריון ולאחריו וזה פשוט גרם לריחוק עצום ביננו. אני מן הסתם נפגעתי מאוד והיום אני מרירה ומתוסכלת, עם המון כעסים כלפיו וזה פגע באהבה שלי אליו, באמון, בבטחון העצמי שלי (עכשיו פחות כי אני נראית מדהים, רזיתי כמובן ואני נחשבת בחורה יפה מאוד). בזמן האחרון הוא מנסה קצת להתקרב ולהחמיא אבל אני מרגישה שאולי כבר מאוחר מדי, יש לי מטען גדול מדי של כעסים ותסכול.אני מרגישה שאין לי סבלנות אליו ולא בא לי להיות איתו. ברור שאין תשוקה כי אני מתביישת ממנו, הוא גרם לזה בכך שלא נמשך אליי ולא נגע בי תקופה ארוכה.היינו בשתי פגישות אצל יועץ שניסה סדנאת תקשורת אבל זה לא דיבר אלינו, אני לא חושבת שהבעיה היא בתקשורת אלא בריחוק הרב שנוצר ביננו.כל מה שקשור לילד נפלא, אנחנו מגדלים באהבה ושלווה, אין בבית צעקות או מריבות, כאילו כל אחד חי את החיים שלו, אבל אין זוגיות של ממש.אני לא רוצה לחיות כך כי אני צעירה ומגיע לי הרבה יותר מזה, ומצד שני הילד... מה עושים?חסרים לי החום והאהבה וברור שאבגוד בו, סביר להניח שגם הוא עושה כך למרות שמכחיש כמובן.

אתי יקרה,
אני לא יודע אם אתם זקוקים לסדנתתקשורת, אבל אין ספק שתקשורת היא בכל זאת שם המשחק. כי את כועסת עליו, ובצדק מבחינתך, והתרחקת ממנו, וזה טבעי במצב זה. כדי להשיג מחדש את האמון, אתם צריכים לדבר על זה, ולעשות את זה באופן שירגיע אתכם ולא באופן שיעלה את מפלס הטינה והכעסים. ולזה בדיוק צריך היועץ הזוגי לכוון אתכם, וקל יותר לעשות את זה תחת המטריה של היועץ כאשר הוא יודע לבלום במקומות הנכונים, ולכוון למקומות שבהם תוכלו לדבר על זה ולפתור את זה. בלי שתפתרו את זה, ובלי שתלמדו לתת אמון מחודש זה בזוכבני זוג, תמשיכו לתפקד כהורים אבל לא כבני זוג.וכאמור, עדיף לעשות זאת באופן ממוקד יותר מאשר בסדנה שבה הפוקוס יהיה גם על אחרים.