שיפור שותפות רגשית: טיפים לזוגיות

אני נשואה 10 שנים ויש לנו שני ילדים. בשנתיים-שלוש האחרונות היחסים בינינו היו גרועים ולפני כמה חודשים היינו ממש על סף פרידה. ברגע האחרון "התעוררתי" ופתאום הרגשתי שאנחנו עושים טעות ובעצם אני עדיין אוהבת אותו והצלחתי לשכנע אותו לנסות. מאז היחסים בינינו הולכים ומשתפרים אבל נותרו משקעים מהימים הרעים ההם. לדוגמא: אנחנו בקושי מקיימים יחסי מין, פשוט התרגלנו ליחסי מין לעתים רחוקות. ודבר שני, אנחנו לא מצליחים לשוחח. כל אחד מאתנו יכול לשוחח שעות עם החברים שלו, אבל אחד עם השני אנחנו לא מסוגלים לנהל שיחה אחת אמיתית (כלומר לא על ילדים, עבודה או כסף). אנחנו מתחילים להתאהב שוב אחד בשני, ורואים את העתיד שלנו יחד אבל התרגלנו להתנהגויות לא נכונות ולא מתאימות לזוגיות. איך חוזרים לעצמנו? קל לומר פשוט תנסו, אבל התרגלנו פשוט שהיחסים בינינו הם האחרונים בתור, אחרי ילדים, עבודה ואפילו חברים. אני מפחדת להיות תובענית מדי בגלל המצב העדין שבו אנחנו עדיין נמצאים, אבל אני יודעת שצריך להתאמץ כדי להחזיק באהבה.

שחף יקרה,
עושה רושם שאתם בדרך לחזור לשותפות רגשית, אבל עדיין לא הגעתם לשם, ונדמה לי שלך כרגע זה חסר יותר. אנסה לתת לך טיפ קטן. לא צריך להתאמץ כדי להחזיק באהבה. צריך להבין את הצד השני, את הקשיים שלו, את הצרכים שלו ואת הרצונות שלו, ולרצות לעשות לו טוב. זו בעצם אהבה. יש מי שנכשל ברצון, ויש מי שנכשל בהבנה. כרגע, כפי שאת מתארת את זה, אתם צריכים לשפר את ההבנה. קשה לי לראות איך אתם מתחילים להתאהב שוב, מבלי לנהל שיחות אישיות. זה נורא קשה בלי זה. השיחות הן שמוליכות להבנה ההדדית, לאמפתיה, ולרצון להיטיב זה לזו. חשוב, אולי, ליצור אוירה של עשיה משותפת, ושל רגעים, או זמנים, שבהם תהיו לבדכם, בלי טלויזיה, בלי ילדים, בלי רדיו, מחובקים בבית, או בהליכה בפארק, או במכונית בתצפית מעל הים, וגם אם לא תדברו בהתחלה, תדברו אחר-כך. לפעמים גם סרט טוב שרואים יחד יוצר אותה, אם תרשו לעצמכם אחרי כן לשבת בפאב או בבית-קפה. אם ההזדמנות לדבר תהיה, כשהיא מלווה בהזדמנויות לגעת, אפילו אם זה רק בהנחת יד על יד, בסופו של דבר תדברו. נסו ליצור את האוירה המתאימה.