שיפור זוגיות: פתרון למצב לוז-לוז

היי, אני בת 30 בהריון שלישי. בזוגיות טובה עם בעלי מזה כ 8 שנים. לפני כמה חודשים קנינו בית, אנחנו עסוקים כעת בתכנונו ובבנייתו. העיסוק בתכנון הבית, בבעלי המקצוע ובהוצאות הגדולות מסביב לא מותיר לבעלי זמן כמעט בכלל לשום דבר נוסף. יתר על כן, בבעלותנו עסק שבעלי מנהל בפועל מה שמביא לשעות עבודה בלתי מוגבלות וללחצים.
כנראה בגלל ההריון אני כל הזמן מרגישה מוזנחת רגשית, לבעלי אין סבלנות אליי, הוא לא מצטרף אליי לבדיקות אלא רק לחשובות שביניהן, הוא לא מלטף את הבטן ומתמוגג. הוא עסוק, עצבני, ולחוץ. כמה שאני מנסה להבין ולא לקחת ללב אני מצליחה ומוצאת את עצמי עצובה ועצבנית. אם אני מעיזה לאמר לו מה שאני מרגישה הוא גוער בי שהוא מתעסק עכשיו בלבנות לי ולילדיי את עתיד החיים ובמקום להעריך את מעשיו אני מקטרת על שטויות.
אני זוכרת מלידות קודמות שאחרי הלידה מגיע גל של ריחוק וקושי שלוקח זמן ומאמץ להתגבר עליו, אני מפחדת שהפעם זה יהיה לי קשה יותר מתמיד ואני אשבר.
מה עושים???

דניאלה יקרה,
הוא צודק. גם את צודקת. הוא עסוק בלחצים שלו, והיה רוצה לראות אותך חזקה ומתמודדת וחוסכת ממנו תלונות וקיטורים, ואת עם העומס הרגשי שלך, עם החסכים, ועם החששות והחרדות, וזקוקה לבן זוגך שירגיע אותם. איך אומרים בכלכלה - מצב של לוז-לוז, שאף אחד מכם לא מקבל את הסיפוק שלו, כי הסיפוק שלך בא על חשבון הסיפוק שלו, ולהיפך.לפעמים, בחוכמה וברוך אפשר לבצע יותר מאשר בכוח או בכעס או בהתמרמרות או בתלונות.קראי בבקשה שני מאמרים שלי, האחד "חיזוקים חיוביים" והשני "שיפור הזוגיות", ששניהם עוסקים בסבלנות (ראי תחת הכותבת "זוגיות"), ובלימוד הצד השני את מה שאת רוצה בדרך שיוצרת אוירה טובה, ומבלי לטרוח ולהסביר את הצרכים שלך. כן לומר, אבל לא המתין עד שיבין. שיעשה, כי הוא מרגיש שנכון לו לעשות. וזה דורש סבלנות ממך, ואמונה בך, בו ובדרך.