חששות בזוגיות: נקודת מבט חיובית

היי קוראים לי בתאל בת 23 מהמרכז
יש לי חבר שגר בצפון הוא אמור להתגייס שבוע הבא
הוא לפני כחודשיים עבר לגור כאן במרכז בישבילי
ויום ראשון הוא מתגייס
אנחנו מאוהבים בטירוף המרחק מפחיד את שתינו
הקשר שלי עם המשפחה שלו לא טוב מסיבות אישיות
ההורים שלו לא יודעים שחזרנו ולכן לא מקבלים אותנו
אני מקנאה לו מפחדת שהוא יבגוד בי
נכנסה בי פתאום אובססיה לבן אדם
והמרחק הזה שוב מפחיד
חייבת יעוץ מה לעשות ואיך להתמודד ואיך להדריך גם אותו
הוא אחרי חודשיים ישרת כאן קרוב אלי החודשיים האלה
זה מה שמפחיד
אשמח לייעוץ תודה רבה!

בתאל יקרה,
זה אכן מפחיד. יש לכם זוגיות כל כך טובה, ועצם המחשבה על גורם שעלול להפריד ביניכם היא מפחידה מאד. את לא בטוחה בעצמך, ועד כמה את טובה לו, ואת לא בטוחה בו - שהוא מבין שאת היא הדבר שהוא רוצה. אם תחשבי על זה רציונלית, אני בטוח שתגידי לעצמך שאת בטוחה שהוא אוהב אותך, ושה"מאוהבים בטרוף" כולל גם אותו. אולי את בעיקר פוחדת מהגעגוע. אולי את בעיקר פוחדת מהפחדים שילוו אותך בתקופה הזו. סביר שבתקופה הזו הוא יעשה טירונות, מה שייתן לו מעט זמן לחשוב על משהו אחר, ואין לי ספק שזה רק יגביר את הגעגוע שלו.אבל אני מבין שחלק מהפחדים מגיעים גם מכך שהקשר שלכם, למרות האהבה, אינו בטוח - כי הוריו "לא יודעים" (שזה מידע אחד משמעותי) ש"חזרתם" (שזה מידע שני משמעותי, שכן זה אומר שהיתה ביניכם פרידה), וגם, שהם כנראה מתנגדים. יש סיבות שונות שמאיימות על הקשר, ואולי בגללן את חוששת שהוא"ייחלש" עם הזמן, כשלא תהיי לידו. הכי פשוט - דברו כשתוכלו, שמרו על קשר כשתוכלו, והזמן הזה לא הוא שיפגום בקשר שלכם. דברים אחרים - אולי. זה תלוי בכם ובאמונה שלכם זה בזה. ואם בתקופה של החודשיים האלה הוא לא יהיה נאמן לך, אז אולי בעצם אתם לא "מאוהבים בטרוף" כפי שאת חושבת. חשבי היטב על מה נכון ומה לא נכון, וקבלו עידוד זה מזה דרך נקודת מבט חיובית ותקווה. ככל שזו תהיה חיובית יותר, כך ייקל עליכם לשמור על הקשר.