שיפור זוגיות: התמודדות עם ביקורת

היי,אני בת 36 ובעלי בן 39, נישאנו לפני כ5 שנים ויש לנו 2 ילדות נהדרות (4,2).בסה"כ מצבנו הכלכלי טוב ואנו חיים ברמת חיים טובה, הבעיה היא בתקשורת ביננו. בסה"כ שנינו אנשים טובים ואני יודעת שבתוך תוכנו אנו אוהבים אחד את השני אך אנו לא באמת מקרינים חום, אהבה, פרגון וכבוד אחד כלפי השני. אני רוצה למצוא הדרך לשכנע את שנינו שהדרך שלנו לא נכונה ועלינו לשנות אותה...כיום אני מרגישה שהוא בעיקר הגורם לזה..ישנם דברים שלא היו קיימים לפני הנישואים כמו זה שהוא מדבר בצעקות ואני לא יכולה לסבול את זה..או שהוא חושב שהוא מספיק לוקח חלק בבית ואני לא חושבת כך..בנוסף אני מרגישה שמאוד קשה לדבר איתו, גם כשאני כנה איתו ואומרת לנו דברים שהם טיפה ביקורתיים הוא לא מגלה פתיחות והבנה אלא רגישות יתרה ו"ברוגז"..מעבר לזה הוא אדם חם ורגיש אך הוא לא מקרין חום כמו חיבוק, ליטוף, נשיקה על הלחי..הוא מעולם לא היה "משהו" בעניין אך זה נעשה גרוע יותר עם הזמן..אולי בכלל צבר הכעסים והתסכולים..אני לא ממש יודעת...בגדול אין לי טענות כלפיו הבעיה היא בקתקשורת ובהתנהגות שלו: למשל הדיבור בצעקות וכו'...

גליה יקרה,
אני קורא במכתב שלך את האמירה הכפולה ואולי המשולשת הבאה: א. אני רוצה ששנינו נשנה את דרכינו, אבל ב. הוא זה שלא בסדר, ג. אפילו שבגדול הוא בסדר. את מבקרת אותו, ודי קשה כי זה יש בו דברים והתנהגויות שבאמת מפריעים לך, אבל מעדיפה להציג את עצמך כמי שאין לה טענות אליו. במילים אחרות: קשה לך להיות ברורה עם הביקורת שלך, ואת נשמעת כמי שמבקרת כי דברים מכעיסים ומפריעים לך, אבל מרגישה רע עם עצם העובדה שאת מבקרת אותו ומתנצלת על הביקורת. יתכן שזה מקשה עליך לומר בגלוי ובאופן ברור את מה שאת חושבת ורוצה, או שאת חוששת ממה שהוא יגיד, ולכן אומרת את מה שאת אומרת באופן מהוסס מאד.את מרוצה מעצם הנישואים איתו, ולא רוצה להחריף את המצב, ולכן ניגשת לכל העניין בזהירות רבה. אבל את נמצאת בכל זאת במצוקה, ולא מצליחה לתקן, וגם לא יודעת איך. זה באמת מתסכל. אשלח אותך לקרוא מאמר שאולי יעזור לך לכוון את היחסים שלכם למסלול אחר. קחי בחשבון שהעבודה הזו דורשת סבלנות:שיפור הזוגיות: לא יותר עבודה, אלא שינוי רגשי. ואם את מרגישה שזה קשה לך, חשוב שתלכו ליעוץ זוגי. לא כדי לערער את היחסים ביניכם, וגם לא כדי להצהיר כלפי עצמכם או העולם שיש לכם בעיה משמעותית בהם, אלא כדי לשפר את מה שיש. אני חושב שקשה לך להיות מאושרת ושמחה יותר בשל הקשיים שאת מתארת, ומגיע לשניכם לחיות חיים זוגיים טובים יותר. זה אפשרי, אם תהיו פתוחים לזה.

היי,ראשית תודה על התגובה, יש משהו במה שאמרת אך אני חושבת שללא התערבות גורם חיצוני יהיה קשה לשפר הזוגיות...גם אני בעצמי מרגישה רוויית כעסים כלפיו שיהיה קשה לי פתאום לבצע שינוי רגשי, אני לפעמים מגיעה למצב שאני מרגישה שאני לא סובלת אותו...חוץ מזה שיש לו הוא בעצמו דברים לשפר כמו לדעת להקשיב , להיות סובלני לדעה שונה משלו, להיות הורה מחנך וכו...אגב - תחושת ההיסוס שלי שתיארת נובעת מכך שהוא ובעיקר הסביבה שלו חושבת שהוא מאוד שותף, כנראה הבעיה שזה לא ברף הציפיות שלי ולא מספיק, עדיין אין שיוויון בין גבר לאישה וזה משהו שמאוד קשה לי לקבל.

גליה יקרה,
אם כך, כפי שכתבתי, כדאי באמת ללכת ליעוץ זוגי. ואכן, כפי שאת אומרת, למישהו מבחוץ קשה להבין את הפער שנשאר עדיין בין הציפיות מגברים לציפיות מנשים, ולא תמיד קל לעכל את זה. ואכן, בדרך כלל לגברים באמת לא קל להבין בכלל במה מדובר. יחד עם זה, לפעמים צריך לדעת לראות זאת לא רק כפער במטלות. כי לעיתים קרובות יש גם פערים אמיתיים ביכולת הרגשית ובצרכים, בין אם אלו פערים כלליים שבין גברים לנשים, ובין אם אלו הם פערים שקשורים לצרכים ויכולות שבאישיות של כל אחד מבני הזוג.