האהבה נגמרה? מה עושים עכשיו?

ראשית, חייבת להודות שאני קוראת הרבה משאלות הציבור ותשובותך , תודה על הבמה והתשובות שכל אחד יכול למצוא משהו לגבי חייו - עשייה ממש ממש מבורכת.בעלי ואני נשואים 20 שנים ולפני שנתיים פרץ משבר לזוגיות שלנו, בגדול - בעלי אמר שאוהב אבל משהו חסר וביקש לחפש לעצמו אישה אחרת , צעירה מאוד, ומכאן היה רצון להיפרד, לא רציתי , אך לא נלחמתי - לא רוצים אותי - הולכת בצער , אבל הולכת! הדבריםבחודשים האחרוניםר הוא מנסה להציל נישאנו - מביע אהבה גדולה, מודה בטעות ומייחס זאת למשבר גיל 50,הוא אדם משכיל , איכותי וישר.הייתי רוצה , להחזיר את האהבה שלי כלפיו , זה הכי נכון משפחתית, זוגית ,כלכלית - הכל , אם כי ללא אהבה כלפיו , כל הסיבות הנ"ל מאבדות מערכן.כבר 3 חודשים אני שוב איתו ואני לא מסוגלת לנשק אותו, מתחמקת ממגע, אומרת באופן ישיר - לא משחקת או משקרת, היה לנו סקס טוב מאוד לפני - כן , אבל עכשיו אני לא מסוגלת לזה איתו ולא רוצה לעשות מה שלא עושה לי טוב - אני מאמללת אותו רגשית בלי כוונת נקמה ו/או משהו דומה , אבל הוא אמר שמוכן לחכות כמה שצריך.אני בתחושה שעלי לחיות לפחות שנה בלעדיו כדי אולי להתקרב מחדש, כרגע מרגישה שלא יכולה לקבל ממנו דבר , ברור לי שזה הכל בראש , מנסה לעבוד על עצמי , אבל לרוב לא מצליחה - ההרגשה הנ"ל היא הדומיננטית.איך אתה רואה את המצב ? מה הכי נכון לעשות? למה פיתחתי כזו אלרגיה לאיש שכל- כך אהבתי? אני לא כועסת עליו.בתודה מראש,עננית

עננית יקרה,
אני לא לגמרי בטוח שאת לא כועסת עליו, אבל מה שנראה יותר הוא שבאיזה שהוא מקום "ויתרת עליו" כשהוא החליט ללכת, עד כדי כך שרגשית כבר פינית את עצמך לאפשרויות אחרות ולעתיד אחר, בלעדיו, עד כדי כך שאת מרגישה שהאהבה שלך כלפיו נגמרה.אני לא יודע מה הסיכוי להחזיר לך את האהבה. אני גם לא בטוח שניתוק שלך ממנו לשנה הוא הדבר שיחזיר אתכם ביחד זה לזה.אני רואה שתי אפשרויות כרגע, או שתחליטו להיפרד, ואז זהו סיכון משמעותי מאד שלא תחזרו להיות שוב ביחד (גם הוא, מתישהו בתקופה הזו, יכול להתנסות ולהתאהב במישהי אחרת), או שתחליטו ללכת לייעוץ. שניהם לא מבטיחים לכם שמתישהו תחזרו להיות ביחד, אבל האפשרות השניה תאפשר לכם לבנות זאת יותר טוב ויותר נכון אם זה מה שאתם רוצים. ואני מודע לזה שאת לא בטוחה בכלל שזה מה שאת רוצה...

ד"ר חסון,רב תודות לך,הבנת נכון את המצב , התחושות והרצון , יודעת נוסחה לפתרון , יחד עם זאת מכיוון שאני מרגישה ריקה מבחינה רגשית - לא שנאה, אי מעריכה שיש לקחת את המרחק ואם ימצא מה שהביא אותו מהתחלה לרעיון הפרידה - אשמח בשבילו ובשבילי על האמת!איך יוצאים ברוח טובה לשנה כזו?עננית

עננית יקרה,
קשה לצאת לזה "ברוח טובה", כי זה אבדן, כי זה הרבה אי בהירות, ואולי בכל זאת, מתחת לפני השטח אצלך, יש גם אבל, וגם אהבה שאת דוחה בכוח בשל משבר האמון שלך, ואולי המאבק הזה, בין האהבה לבין הדחייה הוא שנותן לך תחושה של ריקנות רגשית, כי אולי זה סוג של הגנה וחומה שאת מקיפה בה את העולם הרגשי שלך: עדיף שלא לגעת, ועדיף שלא להרגיש כלום, על מנת שלא להיפגע. את צריכה לתת לעצמך זמן, ואולי ללכת לטיפול כדי לקבל אומץ להתחבר מחדש לעולם הרגשי שלך, ולהסתכל לו ישר בעיניים מבלי לפחד.