שינויים רגשיים בהריון: מה עושים?

אני בחודש שלישי ויש לנו ילדה בת 11 חודשים מהממת. ההריון הנוכחי הוא רצוי ומתוכן כראוי. כבר חודש שאני מרגישה שאין לי כוחות לבעלי, אין לי כוח כל כך לדבר איתו ולהיות איתו, אני מעדיפה לשבת ולראות טלוויזיה או לישון. אני בן אדם מאוד שמח ומאושר ולא חסר לי כלום בחיים, אבל אני פשוט לא מסוגלת להתקרב לבעלי, או להיות איתו, הוא "מגעיל אותי" מה לעשות? זה טבעי? זה קרה פעם למישהי או שזה רק אני.??

יופי יקרה,
יתכן שאת נשחקת, עייפה מהתחושה המתישה של הריון, ועוד עם מאמץ של טיפול בתינוקת בת כמעט שנה, שדורשת הרבה אנרגיה, ואולי גם כועסת עליו, אם הוא לא עוזר או מבין מספיק. העייפות הכללית והתחושה הפיזית שלך עלולים להשפיע עליך, ואולי בעיקר על המיניות שלך, ואת מסבירה אותה לעצמך דרך עייפות מבן זוגך. אבל יתכן גם שהשינויים ההורמונליים הכרוכים בהריון הם שמשפיעים על תחושותייך ועל מיניות בכלל (לפעמים) ועל המשיכה שלך אליו, או לריח שלו (!) בפרט. אלו הם דברים שקורים לנשים במצבך, וחשוב שלא ישפיעו עלייך מנטלית, כי הזכרון שלהם עלול להשפיע עליך בהמשך, כאשר השפעת ההורמונים תרגע. חפשי אלטרנטיבות רגשיות, כמו חוויות רגשיות שאינן מיניות איתו, עם משפחתך ועם חברות (שלא לדבר על הבת שלך – אבל לא רק היא, וזה חשוב), והורידו שניכם מסדר היום ציפיות מיניות, כדי שלא תעמיקי את הצורך בתחושת הדחייה שלך ממנו שמסייעת לך להימנע ממנו.

אני מרגישה בדיוק כמוך... אני גם לא סובלת את בן הזוג שלי!! לא יכולה לשמוע, לראות , לדבר איתו זה ממש הזוי מה שאנחנו מרגישות כך