שינוי בסדרי עדיפויות בזוגיות

דוקטור בוקר/ צהריים/ ערב/ לילה טוב (בחר את התשובה הנכונה, ההימור שלי: לילה-טוב.....:-),חיי הזוגיות שלי השתבשו בתקופה האחרונה. בהתחלה חשבתי שזה רק בעייה ספציפית זו או אחרת שבקלות אפשר לפתור והעיקר להמשיך הלאה בשיגרה מבורכת ושלווה, אלא שכשהכעסים, המריבות והתסכולים הצטברו לערימת כלים מלוכלכת בלב, נדלק לי פעמון אזהרה שהבעייה הרבה יותר עמוקה.... והנה המסקנה שהגעתי אליה.....רשימת סדר העדיפויות של בעלי השתנתה מאז החתונה (אנו נשואים ארבע וחצי שנים) אני שהייתי בעדיפות מס' 1 ירדתי לעדיפות מס' 3, ואת מקומי תפסה העבודה החדשה שעכשיו התחיל והוא מוצא בה סיפוק רב והכנסה טובה ועדיפות מס' 2 צבירת "הון" כלומר חיסכון והבטחון כלכלי (או בעברית צחה קמצנות (?????)) ואחרון ברשימה -משפחה קרי צאצאים (אנו בטיפולי פוריות) .................. בעוד שאצלי סדר העדיפויות שונה לגמרי: 1. בעל, 2. ילדים, 3. עבודה וכסף.אמנם בטחון כלכלי והצלחתו בעבודה חשובים לי מאוד ואני תומכת בו ועושה הכל כדי לאפשר לו תנאים אופטימאליים להצליח ולהתקדם, אבל עכשיו זה בא לי בהפוכה... הוא כל-כך מסופק בעבודה שהוא כבר לא משתדל בשבילי ואני לא בראש שלו כמו שהיה פעם....איך גורמים לו לראות את החיים בפרופורציות הנכונות ולהקדיש את השנים היפות ביותר כשאנחנו צעירים ויפים (אמצע שנות העשרים לחיינו) לבית, משפחה ואישה, חלילה לא על חשבון הקריירה אלא יחד איתה כשהתובנה הזו נמצאת במודעות, כי בשביל מה אנחנו חיים אם לא להינות אחד מהשני במשפחה ולהעניק אחד לשני במקדש הפרטי שלנו-הבית, המשפחה?? ואז הכל ייראה אחרת....... הכל עיניין של סדר עדיפויות !!!!נו דוקטור, מה אתה אומר על התובנה המלומדת שלי? איך אפשר להכניס לבן-זוגי פרופורציות לחיים?? לשנות את סדר העדיפויות......

סנונית יקרה,
נו.. ההימור לא ממש צלח הפעם...Jבודאי שסדרי העדיפות של בן זוגך השתנו. זה מה שקורה עם הזמן. אבל לא בגלל שאת חשובה פחות, אלא בגלל שאת כבר שם.לפני החתונה, את חלק מההשגים שצריך להשיג. צריך לעבוד על זה. עכשיו, לפחות כך כנראה הוא מרגיש, עיקר המאמץ משקיעים במקום שעדיין לא בכף היד שלו, וזה העבודה. הוא צריך להשיג שם השגים כדי להתקדם, או כדי להחזיק מעמד. את, לעומת זה, לא נותנת לו את התחושה שהוא צריך להתאמץ רק כדי להשאיר אותך איתו.המלכה האדומה, בעליסה בארץ המראות, אומרת, כשהיא ועליסה רצות במעגלים מסביב לעץ: "צריך לרוץ בכל המהירות רק כדי להשאר באותו המקום". זה מה שהוא מרגיש בעבודה, ואולי אפילו שהוא יכול לרוץ יותר מהר מהעולם שרץ איתו, כך שאולי הוא יכול אפילו להתקדם באופן יחסי. אולי גם זה מה שהוא מרגיש כלפי חברים והחברה, שכדי להשאר איתם וכדי לקבל את ההערכה שלהם, הוא צריך לבנות לעצמו סטטוס כלכלי ומעמד סוציואקונומי גבוה, על-ידי חסכונות ובטחונות כלכליים, ופה ושם קניית כמה סממני סטאטוס. אלא שאת מרגישה שגם איתך הוא צריך להמשיך ולרוץ באותו הקצב, ולא רק עם יתר העולם. ולכן, אם הוא התחיל במרוץ הפרטי שלכם לרוץ לאט יותר, הרי שאת מרגישה שהוא נשאר מאחור, ומאבד אותך.אני לא אומר שהדבר הנכון שאת צריכה לעשות הוא להתחיללהראותלו שהוא מאבד אותך. את עלולה לערער בכך תשתיות של אמון זוגי. אבל את צריכה אולי לומר לה את זה באופן יותר מפורש. ויכול להיות שאם תגשי אליו כשאת מבינה טוב יותר את האילוצים ואת המרוצים האחרים שהוא מנהל, יהיה לך קל יותר לגשת אליו באופן שהוא גם יבין את הצרכים שלך.

דוקטור יקר,
הבהרת לי ביתר פשטות ובהירות את הגורמים להתנהגותו אבל את כל זה ידעתי קודם....אכן דברתי עם בעלי על-כך ואמרתי לו שהעבודה והדאגה הכלכלית תופסים את כל יישותו את מוחו וליבו וכבר לא נשאר לו מקום בשבילי.... ומה הוא אומר לי? תמיד יש לך מקום אצלי בלב.... ובעצם זו הבעייה.... שאני מאוכסנת באיזושהי מגירה בליבו שצריך לדאוג שתיהיה מרוצה ולא תפריע למימוש היעדים החשובים "באמת" שקבע לעצמו, כמו שאמרת, הוא לא לוקח אותי בתור יעד-מטרה, דוג' ליעד: להפתיע אותי ב...(פרחים, מתנה קטנה, טיולון, להזמין אורחים, חידוש וגיוון בחדר...ועוד'....), ובעיקר הוא לא יוזם שום דבר שקשור בחיזוק הקשר הזוגי.....וגם אם הרצון שלי מתנגש בעבודה שלו כמובן ש"העבודה היא חיינו!!" חחחחח......העבודה קודמת אלי.....דוקטור, האם כך זה אצל כולם??? זו נראית לי התנהגות טבעית (אם כי הרסנית לחיי זוגיות) שהגבר "כשהפת בסלו" כלומר השיג את האישה לעצמו, קצת שוכח להעניק לאישה את ההרגשה שהוא מחזר אחריה ומנסה להשיג אותה ולספק אותה כל הזמן.... (וסליחה על ההכללות, שכחתי שגם אתה נמנה עם המין הגברי היפה) אבל אני לא רואה סתירה להשקיע בשני תחומים בו זמנית, זה לא צריך להתנגש, אפשר להשקיע בעבודה וגם באישה... הרי כדי לספק אישה (אותי בכל אופן) לא צריך כמעט זמן או כסף צריך פשוט לרצות..... ואולי גם לדעת איך עושים זאת.... ניסיתי להסביר לו מה שכתבתי כאן אבל ראשית, הרגשתי די דבילית לבקש מגבר שייחזר אחרי וישקיע בי..... (זה צריך לבוא ביוזמתו וזה מוזר לי לבקש את זה....) ושנית, לא נראה לי שאני הבנאדם שישפיע עליו בנושא זה אולי צריך מישהו מבחוץ שידבר איתו.....האם אני צריכה להשלים עם התנהגותו ולא לצפות כבר שייזום וישקיע... אלא ליזום בעצמי ולהמשיך להשקיע בקשר הזוגי ובלהפתיע את בעלי ולחזר אחריו.... (זו לא ממש הרגשה טובה להשקיע וליזום כל הזמן והפרטנר נהנה ומחזיר אהבה אך לא יוזם בעצמו...) אבל זה יותר טוב מאשר שגם אני אשבות ואתנהג כמוהו וישקיע את כולי ביעדים אחרים... הרי הזוגיות שלנו מועדת לכישלון... ובכלל, (תקן אותי אם אני טועה) זה לא התפקיד של הגבר בד"כ לחזר אחרי אישתו??? לדאוג להנפשיתופיזית????

סנונית יקרה,
אני חושש שלא הבנת כראוי את כוונתי. כי באת לדבר איתו, וכל מה שאמרת היה טענות על החסכים שלך. היה לו יותר קל להבין אותך ולקבל אותך לו הוא היה מבין שאת מבינה את הצרכים שלו. לפיכך, באופן שבו ניגשת אליו, הוא מתחפר בעמדותיו. כשאת מתלוננת על הצרכים שלך בלבד, הוא מבין שאין לך מושג קל מהם הצרכים שלו. כל עוד את לא מראה לו שאת מקבלת את הצרכים ואת המניעים שלו ומקבלת לפחות חלק משמעותי מסולם הערכים שלו, וכל עוד הוא מרגיש שאת לא מבינה אותם, הוא מרגיש צורך להגן עליהם, והוא עושה זאת בדרך הקלה יותר עבורו, שהיא להתעלם ולהדחיק את הצרכים שלך.אני חושש שגם אם כתבתי זאת שוב, את עדיין לא מבינה נכון את מה שכתבתי. אם הדברים כואבים וחשובים לך, כדאי אולי להגיע ליעוץ. לפני כן, נסי לקרוא את שני המכתבים שלי אליך פעם ביום כל יום, ותחליטי מה את רוצה לעשות ואיך לנהוג רק בעוד שבוע.