קינאה: הבנת הכאב וההקשר
...
חתונה של החברה-הכי-טובה
⌄
החברה הכי טובה שלי מתחתנת בעז"ה השבוע. אני מאוד מאוד (באמת ובכנות אמיתית!) שמחה בשבילה. אני יוצאת מדעתי שיהיה לה כיף בחינה, שתהיה לה מסיבת רווקות מהסרטים, שיהיה לה קל פשוט ונוח ביום החתונה (אני מלווה אותה) באמת משמחה גדולה בשמחתה. היא גדולה ממני בשנתיים וכבר לא ילדה (28) ולקח זמן רב (והרבה בחורים...) עד שהכירה את בחיר ליבה שהוא בחור מקסים מאין כמוהו.הבעייה היא, וזה בטח ברור לך, שאני לא יכולה גם שלא לקנא. במסיבת החינה שלה היה כל כך שמח, אבל בכל פעם שראיתי איך הוא פונה אליה או מדבר איתה... לא יכולתי שלא לקנא. לא מעניינים אותי הטקסים של החינה או החתונה, כלומר - לא מעניין אותי להיות כלה ובמרכז העניין ולעמוד כמו בובה בחלון ראווה שכולם עסוקים כל היום בלסדר לה את השיער. כל זה תמיד היה נראה לי דבילי ומיותר.אבל אני כן מקנאה באהבה שלה שמתממשת, בזה שהיא מצאה את הפינה שלה בחיים, את הגבר שיאהב אותה בלי תנאים, וגם בזה שמה לעשות, החברות שלנו כמו שהיא לעולם לא תשוב.היא לא תהיה שם בשביל להכין לי את מסיבת הרווקות שלי.אני אציין שאני מצליחה להסתיר את זה ממש מעולה. מהסיבה הפשוטה שאני יודעת שזה לא במקום. אבל לי, בתוך תוכי, זה מציק. למה אני צריכה לקנא לה? למה השמחה שלי לא יכולה להיות מושלמת? האם גם אם אחותי תתחתן לפניי, אני אקנא בצורה כל כך מכוערת? והכי הרבה - למה אני חוששת שלעולם לא אמצא בחור שיכבד אותי ויאהב אותי? כאילו יש לי את ההרגשה שיש חמישה כאלה בעולם והמלאי שלהם הולך ואוזל (ואחד מהם היה האקס שלי...)עזרה...
ד"ר אורן חסון
כאב שבינך לבינך, שמחה שבינך לבינה
⌄
... יקרה,
בודאי שאת מקנאה. את רואה מישהי אחרת שמגשימה חלום שהוא גם חלום שלך, וגם את רוצה "כזה". ועם זאת, היא חברה שלך, ואת גם שמחה בשבילה. ושני הדברים טבעיים ונורמליים.אבל הסיבה העיקרית לעוצמה שבה את מרגישה את הקינאה שלך, היא כנראה החשש שלך שלעולם לא תמצאי בחור שיכבד אותך ושיאהב אותך. החרדה הזו, מלבה את הקינאה. אם תחשבי על זה באופן הגיוני, את בודאי מבינה שסטטיסטית, זה כנראה לא נכון. ותרשי לי להיות, כנראה, יותר מדוייק בהבנת התחושות שלך, כי נדמה לי שהחתונה שלה בעיקר מזכירה לך את ההחמצה עם האקס שלך. ולכן זה כואב יותר. כיהיית יכולהלהיות שם גם את.אם תוכלי להרשות לעצמך לכאוב, אולי תקנאי פחות. מותר לכאוב כאשר את רואה הגשמת חלום כזה שלך כל כך מקרוב. אבל נסי להפריד בין הכאב הזה, שהוא בינך לבינך, לבין מה שאת מרגישה כלפי החברה שלך, שזה מה שבינך לבינה, כי את גם, ובאמת, שמחה בשמחתה.