שיחה עם גרוש בנוגע לבן משותף

אני גרושה שנמצאת כרגע בזוגיות מזה 8 חודשים שנראית מאוד מבטיחה לפרק ב'. יש לי ילד מנישואי הקודמים מה שלצערי כופה עליי להישאר בקשר עם הגרוש.אם לא היה לנו ילד משותף, מבחינתי לא היינו נשארים בקשר לאחר הגירושים.הקשר בינינו היום הוא קורקטי ונוגע רק לילד. אנו לא משוחחים בטלפון אלא רק בסמסים ונפגשים רק כשהוא מחזיר את הילד.הבעיה היא שבן זוגי החדש מתרגז ונפגע אם השיחה שלי עם הגרוש מתנהלת בכל אופן שהוא לא "כן לא שחור לבן".ניסיתי להסביר לו שאני בסך הכל מנומסת וגם אם אם אני מדברת איתו זה לא יותר ממשפט אחד או שניים מתוך נימוס בסיסי ולא מנהלת איתו שיחות נפש ואין לי שום רצון לפתח איתו שיחה או להיות איתו בקשר.הבעיה היא שבן זוגי טוען שהגרוש שלי רוצה אותי בחזרה וכל שיחה איתו שהיא מעבר למינימום הנדרש, גורמת לגרוש לחשוב שיש סיכוי שאני רוצה לחזור אליו.זה הגיע למצב שבן זוגי אמר לי " אל תשתפי אותי ואל תגידי לי שום דבר בנושא, אני הרמתי ידיים, אני לא רוצה לדעת כי כשאת מדברת איתו זה גורם לי להעריך אותך פחות ואני לא רוצה שזה יקרה".אני לא יודעת איך להתמודד עם הסיטואציה הזו, אני מאוד פגועה ומרגישה שהוא "נטש" אותי לבד.

יפעת יקרה,
בן זוגך הנוכחי קצת חסר בטחון, וטמפרמנטי, או "מגן" מדי עליך. אחרי הכל, את חייבת לדבר עם הגרוש שלך, ולפעמים, לטעמי, אפילו לא מעט, בעניינים הנוגעים לבן המשותף שלכם. האחריות שלכם היא משותפת, ואתם צריכים מדי פעם להגיע להחלטות חשובות. אם לא תדברו ביניכם, אתם עלולים לפגוע בו.נסי להסביר לו שהכל למען הבן, ושיש דברים שחייבים לסכם ביניכם. אבל מצד שני, נסי גם לתת לו את הבטחון שהוא זקוק לו באמצעים אחרים. לא קל, אבל אני חושש שאין ממש דרך אחרת. חשוב, בכל מקרה, שלא תרגישי אשמה כשאת דואגת לבנך. הוא החלש יותר במערכת הזו. אני לא יודע בן כמה הוא, אבל יכול להיות שהוא יוכל להאשים אותך רק בעוד שנים רבות, כשזה מאוחר מדי. תצטרכי ללמוד לשמור על איזון ועל סדרי עדיפות. תצטרכי לא רק הרבה סבלנות, אלא גם הרבה ביטחון בדרך שלך.