שיחה זוגית: מה באמת עוזר?

שלום,
אני בת 34 , נשואה 7 שנים ויש לנו 2 ילדים קטנים .היום ,אחרי זמן רב שאנו יחד אני יכולה להגיד שהבעיה העיקרית שלי עם בעלי היא- תקשורת (יש לנו עוד בעיות אבל אניח להן כרגע ) אנחנו לא יכולים לנהל שיחה מבלי לסיים אותה בריב .השיחות איתו כל כך מתישות ,מעליבות ופוגעות .אם אני מתחילה לשוחח עימו הוא נתפס לפרט הכי תפל ולא רלוונטי ומתחיל לנהל עליו שיחה שלמה ,פרט שאינו רלוונטי אשר הוזכר רק לשם דוגמה ... אני מתחילה להתעצבן ומתחילה להרים את הקול והוא נאטם ואומר משפט כמו "..השיחה הסתיימה לא מעוניין לדבר ,עבר הזמן שאני יכול להכיל דבר נוסף ... תתמודדי.. לא רוצה לשמוע יותר ,את צועקת השיחה הסתיימה " אני לא מצליחה להגיע אליו , האמת ? אני מיואשת ממנו ברמות שכבר אין לי כח להתמודד איתו ולא בא לי , כל ריב גורר עימו שתיקה ארוכה ונמאס לי להיות במקום הזה!! אני רוצה להשקיע את הכחות שלי בגידול הילדים... אנחנו משתתפים בסדנת הורים שבה אני לומדת הרבה על עצמי , על סובייקיטיביות ועל הקושי בהקשבה ועל כל מה שמשתמע מכך , אני מרגישה שאני עוברת /רוצה לעבור שינוי ואילו בעלי לומד בסדנא כמה מגרעות יש בי .לצערי , בעלי לא במקום של ללמוד ,לשנות או אפילו לרצות אותי , אין לו את האפשרות לצאת ולהסתכל על כל התמונה מבחוץ, כל דבר מסתיים אצלו ב" אני לא אשתנה זה מה יש , תתמודדי " לצערי ,זה גורר הרבה ריבים וויכוחים גם בנושאים הקשורים לילדים .אני מנסה לשכנע אותו ללכת לייעוץ זוגי ... אך עד אז .. מה אני יכולה לעשות כדי לנהל איתו שיחה רגועה לנסות לגייס אותו אליי לשיחה, ( לא חייב להסכים איתי ) להקשבה ?תודה רבה

מיקה יקרה,
זו אולי תיראה לך עצה מוזרה, אבל אולי את לא צריכה "לנהל שיחה" או "לשוחח" איתו. אולי כל מה שאת צריכה זה לומר לו מה את צריכה שיעשה, או שהתאכזבת כשהוא לא עשה משהו שהיה אמור לעשות. אבל זהו! מבלי "לשוחח" איתו ולצפות שהוא יקבל את זה. הרי מנסיונך, את יודעת כבר שזה לא עובד. אז למה להמשיך ולצפות שזה ישתנה?ואם הוא מתחיל להתווכח איתך, הסתפקי באמירות קצרות, כמו "ככה זה מרגיש לי", או "מעציב אותי כשאתה כך" או "סתם... ציפיתי למשהו אחר מצידך, לא חשוב". כל מה שהוא צריך לדעת זה מה את מרגישה, ומה את צריכה. הויכוחים ביניכם אינם על זה אלא על ה"למה". אז תורידי את הלמה הזה מסדר היום, ואל תצפי לאישור. סביר מאד שהוא יתחיל להגיב אחרת. קודם כל, כי יהיו ביניכם פחות מריבות, ואז הוא אולי יהיה נכון יותר לשתף פעולה. שנית, כי אולי הוא ירגיש שלא בנוח לא להיות "בסדר" כלפייך, גם אם הוא חושב שצריך אחרת. ושלישית, כי כאשר הוא יהיה בסדר, את תהיי מאד נחמדה, תחייכי אליו, תגעי בו, ותראי שאת שמחה בו. וכאשר הוא בסדר לאורך זמן, תראי שבאת יותר קל לשמוח בו לאורך זמן. ושיחות תעשו על דברים אחרים.לא קל ללכת בדרך הזו, אבל אם תצליחי – זה עובד. הרבה מאד תלוי בך. וכאן גם המקום להמליץ על יעוץ זוגי, שיעזור לשניכם ליצור תקשורת טובה יותר. כלומר, שזה לא יהיה רק שינוי מצידך עם ציפיה לתגובה שלו, אלא גם שיחות איתו שיביאו אותו גם להבנה של מה שקורה לך, ולא רק של תגובה שבה הוא יחשוב שרק את השתנית, גם אם זה לא נכון, שלשם מוליכה הפיסקה הראשונה במכתבי.