חרדות בזוגיות: פחדים וביטחון

שלום,
אני בחורה בת 31 ונמצאת בזוגיות של שנה .זוגיות טובה עם אמון .אני מרגישה שאני קצת יותר קנאית לבחור שלי, לקשר, פחות פתוחה בראש לדברים מה שבעבר לא הייתי. אני מאמינה שדברים נשברו לי עקב קשרים של העבר ובעקבות זה הפכתי להיות יותר מקובעת בראש "פרמיטיבית" .לדוגמה לפני שהייתי עם בן זוגי יצא לי להיות ב 2 מסיבת רווקות עם חשפן וזה בידר אותי ואמרתי גם כשאהיה בזוגיות זה לא יפריע לי כי זה בידור.היום כשאני בזוגיות קשה לי, היום אני יותר בדילמה אם לחגוג עם חשפן ולאפשר לבן זוגי גם כן,.מה שאני בעצם שואלת הוא דבר כזה: חבר של בן זוגי חוגג מסיבת רווקים קשה לי עם זה שתיהיה שם בטוח חשפנית, זה מעיק עליי שחבר שלי חייב ללכת לכבד את חברו ,מה אני אמורה לומר לו ? אני יודעת שלא יבגוד בי, מה שקשה לי הוא שהחשפנית נמרחת על כולם .אז מה אני אמורה לומר לחבר שלי שיכבד אותי ולא יגע בה? זה נשמע עצוב כזה הרי בן כל הגברים בטוח יש קודים שמה שקורה שם ישאר ביניהם . מה אני אמורה לומר לבן זוגי שלא יגע בה ושיכבד אותי ? למנוע ממנו את המשחק שהרבה נופלים בו?פתאום אני לא מאמינה במסיבה עם חשפנית/ חשפן -למה שגבר ידהור עליי ויגע בי ? או למה חשפנית תשגע את חבר שלי והוא יגע באישה אחרת מלבדי ?אני כל כך רוצה להרגיש טוב ושזה ירד לי מהלב ,מה קורה לי?האם בגלל שאני בזוגיות "נסגרה בעיניי הפתיחות שהיתה לי בעבר" ? אני לא רוצה להראות לחבר שלי יותר מידי קנאות או פחד כי הוא יותר פתוח ממני בזה.

דקל יקרה,
אפשרות סבירה היא שהפתיחות "נסגרה לך", כי את לא לגמרי בטוחה בו, ושהוא יהיה נאמן לך תמיד, כי זו תפיסת העולם שלו, ואולי את חוששת משינוי לרעה של תפיסת העולם שלו הזו בשל השפעת חבריו וחוויותיו. אבל אולי גם את לא לגמרי בטוחה בך עצמך, ובכך שאת מספיק איכותית ושווה עבורו. מכאן או מכאן מגיעות החרדות, שאולי תפסידי אותו.האם לפחדים יש בסיס משמעותי וחזק? האם את באמת חוששת שיש סיכוי גבוה שיעזוב אותך בשל הארוע הזה?אני מציע לך גם לקרוא התכתבות קודמת שלי באותו נושא:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3471676

הפתיחות שלו עושה לי קצת צמרמורות שגורמות לי לשאול את עצמי "איפה בעצם המצפון שלו יעבוד"הוא ילד טוב ובחור טוב וחושב לו שהאמין בו וזה טבעי, אך זה שהוא לא רואה בזה כלום אלא רק משחק מצחיק של החתן ,זה גורם לי להגיד רגע מה לא מפריע לך ?אתה לא רואה בזה דבר לא כל כך נכון ?הוא טוען שזו המסיבת רווקים ורק שיהיה חתן הוא היה רוצה "בשביל הצחוקים עם החברה"אולי איפשהו אני לא מאמינה באף אחד ב 100 אחוזואולי אני מודעת לפיתויים שיש בחוץ אז למה להעמיד את האיש שלי במבחן ?חבריו פתוחים ואני חושבת שיש כמה שאיבדו את היופי שבנאמנות ובאהבה ולא רואים בזה משהו רע ואולי מפחדת שיגרר כדי להיות גבר.אני לא מרגישה שאני מפחדת לאבד אותו , זה לא נובע מהמקום של לאבד אותו או שיעזוב אותי אלא אני מרגישה דבר כזה:אני לא חושבת שיעזוב אותי בשל האירוע הזה אבל למה לתת יד לאירוע הזה, האישה היחידה שהוא אמור לגעת בה זו אני אז למה להיות "פתוחים, מדליקים ומגניבים" ושגבר אחר יגע בי ולהסכים לזה שחשפנית תיהיה עליו עם איבריה ותעורר אותו, למה? קשה לי להבין למה לתת לזה יד?שוב הוא יכול לבגוד בי אם הוא ירצה היום הכל פתוח בחוץ ובחינם, זה כאילו אני רוצה לשמור את הקשר טהור .מה עובר עליי ? למה שלא אהיה מגניבה וזורמת ואומר ייאלה לך מאמי תהנה לך איתה בכיף וגם אני אהנה בכיף הכי חשוב שאנחנו אוהבים ולא בגדנו .אבל שיחבק אותי יום למחרת שידע שיום לפני יד אחרת הייתה שם.

דקל יקרה,
את צודקת לגמרי. למה באמת להיות "פתוחים, מדליקים ומגניבים", כשאשר זה באמת מפריע? אין לי תשובה טובה עבורך, פרט להבנה שאלה הם מנהגים שאנשים נוהגים. לא כולם טובים, ולא כולם שוויוניים, ולא כולם טהורים. וכאן, הקושי קיים בצורך להתקיים באופן מכובד ומכבד, מעריך ומוערך, אי שם בין הצורך הזוגי לבין המציאות והכללים החברתיים. אולי עם דיאלוג טוב יותר עם חברך, תרגישי בנוח יותר עם הפיתרון שתבחרי. נסי אולי לא להגיע אליו לדיאלוג עם פיתרון משלך, אלא להגיע לפיתרון תוך כדי הדיאלוג על הצרכים (ולא על הפתרונות), שאולי יימשך כמה שיחות.