שיווי משקל חדש: מודעות עצמית וסביבה

שלום.
אני אישה בגיל העמידה. קוראת הרבה ספרים, לומדת בבית באינטרנט, וצופה בערוץ 97 הידברות בהרצאות של רבנים. אני מבינה מכל מה שלמדתי עד כה שאגו הוא בעוכרינו. לכן, שיניתי את התנהגותי מקצה לקצה גם עם בעלי וגם עם משפחתי ומכרי, אני מרגישה עכשיו מצויין עם זה, קל לי יותר, אני יותר זורמת, והכל יותר חיובי.אך מצד שני, אני חושבת האם זה נכון לי להיות בלי אגו בכלל , לוותר יותר כדי לחסוך אי נעימויות ובעיות, ללכת ראש בראש ולא ראש וזנב למרות שזה מאוד קשה כי במקום מסויים אתה מרגיש קושי להתגבר על האגו על הכבוד , על המלחמה שצריך לפעמים להחזיר לאנשים מסויימים,האם זו באמת הדרך הנכונה?אשמח מאוד לקבל את תשובתכם .טובה

טובה יקרה,
כמו בכל דבר (טוב, כמעט כל דבר), יש מינון רצוי. מטרתו של האגו, כפי שאת מתארת אותו, הוא לסייע לנו להתקדם. הוא מסייע לנו להזיז מכשולים, ובעיקר כאשר המכשולים הללו הם אנשים אחרים. אנשים חרדתיים או תחרותיים מאד נוטים להפעיל את האנשים שלידם או אלה שאיתם לטובתם, כדי להרגיע את החרדות (לטובת: "זהו, עכשיו הכל בסדר") או את יצר התחרות (לטובת: "ניצחתי!") עד כדי ניצול אודיכוי הסובבים אותם. אם היית כזו (אני מניח שיותר מתוך חרדות מאשר לצורך תחרות), ואת קלילה יותר היום (חרדתית פחות), זה נפלא.הקושי הוא להתאזן. למצוא שיווי משקל חדש, שבו מצד אחד יהיה נוח לסובבים אותך להיות בקרבתך, ואת תהיי פחות לחוצה, ומצד שני, שלא תרגישי פראיירית שדורכים עליך. מודעות לעצמך מחד ולסובבים אותך מאידך, תסייע לך לקבל פרופורציות. תוכלי אולי גם לשוחח עם מישהו קרוב שאת סומכת עליו שהוא יודע (או שהיא יודעת) גם להסתדר עם אחרים וגם לקבל הערכה מהם.