שיווי משקל בזוגיות: צרכים ואיזון

שלום
אני בת 33 נשואה בשנית כשנתיים י לנו ילדים מנשואים קודמים(לכל אחד יש ילדה) ויש לנו תינוק בן שלושה חודשים משותף. סך הכל הזוגיות טובה יש ביננו תקשורת ואנחנו חברים מאד טובים ההתחלה של הקשר הייתה מדהימה זה כלל חיזורים מכתבים להט שלא ניתן להסבר ותמיד אמרנו זה לזו שגם אחרי שנתחתן נשתדל לתת ואחד לשניה ולהשקיע....בעלי היה מחזר אחריי ברמות שאין לתאר היה מקנא לי במידה מסויימת כל המכלול הזה מצא חן בעיניי זאת הסיבה שהתאהבתי בו. זה מס חודשים שבעלי עובד שעות נוספות הוא חצי שכיר חצי עצמאי ומשקיע את כל כולו שלא יחסר לנו דבר (אני כרגע לא עובדת)...מן הסתם אין לו את הכוחות להשקיע כמו בעבר. אבל לי זה מאד חסר אני מרגישה נורא עם זה..הוא נותן מעצמו מה שיכול...כבר לא כותב מכתבים הסקס פעם בשבוע בעבר היה 3-4 פעמים...אני חושבת שצריך להשקיע בזוגיות ובאהבה גם כשנשואים...כשהעלתי את התחושות מולו הוא טוען שהוא אוהב אותי באותה מידה רק שהיום אנחנו נשואים הוא לא מרגיש צורך לחזר כמו בעבר היות ואנחנו נשואים (אני מרגישה מרומה באיזשהו מקום) ומלבד זה הוסיף שאני זאת שנשארת בבית עם תינוק לכן לי יש את הזמן להתעסק בשטויות ועדיף במקום זה לתת לו לפרנס ולעבוד מבלי לשגע אותו על שטויות. וזה מה שגורם לי לפעמים להרגיש ממש רע שאני צריכה להבין אותו. ואז אני נשארת עם התסכול והכי גרוע בודדה הוא מגיע כמעט כל יום ב23:00 אין לנו אחד את השניה והוא לא מבין שזאצ הסיבה שאני מחפשת את החום שלו את הקרבה שלו..אך בכל פעם שמעלים זאת הוא אומר לי שאין בעיה להשקיע בזוגיות אך איך נוכל לחיות ברמה כזאת שלא יחסר דבר בבית....וזה מה שגורם לי לשתוק . אני ל א יודעת מה לעשות אני זא שעושה המון לקשר שדואגת שמחכה לשובו שמתקשרת ומסמסת שמפתיעה...האם אני צריכה להפסיק להעניק כדי שהוא יחזור להעניק לי כמו בעבר? אני מרגישה שהחלפנו תפקידים היום אני מתנהגת כמו שהוא התנהג כשהכרנו והוא היום עם האגו בשמיים ומרגיש מלך שאשתו מחזרת אחריו ורוצה בקרבתו. אני צמאה לקשר שלנו בעבר..לפרפרים בבטן לחום שלו לנתינה האינסופית שלו. ואיני יכולה לדרוש זאת בכוח . הוא מבחינתו נותן המון טוען שאיני רואה את הדברים כמו שהם זה שהוא עובד המון שעות זאת אהבה ודאגה למשפחה..אולי אני טועה? האם זה נגמר אחרי זמן מה ? התשוקה? זה מאד מעציב אותי .

מיכל יקרה,
את לוקחת את כל השינוי הזה ביחסים שביניכם לפגיעה באגו ("הוא היום עם האגו בשמיים ומרגיש מלך שאשתו מחזרת אחריו"). אני לא בטוח שזו הגישה הנכונה, ואני לא בטוח שזה ממש כך. אני כן בטוח, ובזה אין לי ספק, שזה מעציב אותך. האם אפשר בכלל להגיע למצב של שיווי משקל בין הצרכים הכלכליים וקיום העבודה שלו לבין שמירת החיוניות בזוגיות שלכם כך שתצליחו להגיע למצב שבו שניכם תהיו לא מרוצים? – כשעושים משא ומתן, יש אומרים שכאשר שני הצדדים לא מרוצים, זה סימן שהגיעו לאיזון הנכון. האם אתם יכולים להיות במצב שבו שניכם תהיו מרוצים, את מתוך הבנת הצרכים הזוגיים שלך, הוא מתוך הבנת הצרכים שלו, ומתוך האחריות (הבלעדית, כפי שאני מבין) שהוא לוקח על הקיום שלכם?אולי, אם תקחי אחריות חלקית גם על הכלכלה, יהיה לו קל יותר להסיר חלק מהנטל הכבד הזה מעצמו, ולתת יותר בקשר הזוגי והאינטימי איתך?