שיווי משקל בזוגיות: טיפים והתמודדות

הייאני נשואה +1 לגבר מדהים.הכרתי אותו אחרי שנתיים מגירושין מאוד לא יפים. בעלי יצא מנישואין של 8 שנים וילד ואחרי הגירושין חווה תקופה ארוכה שהיה בדכאון בנסיון לעמוד שוב על הרגליים.היום אנחנו נשואים שנתיים עם היכרות מצטברת של 5 שנים.כבר שהכרנו אני ידעתי לאן בגדול נכנסתי- זה גבר גרוש ;(אני הייתי רווקה) שחווה נישואין כושלים ובגידה וקיימים בו הרבה משקעים שאפילו לפעמים חושב שאני אקום ויעזוב כמו הגרושה שלו .כל הזמן בזוגיות שלנו קיימת ההרגשה שבעלי חי עם חסכים של פעם - בילויים, בחורות, חופש בלי לחשבן וכל דבר שבו קיימת החירות האישית שלו מבלי לחשוב על עוד צד. בגדול אני מבינה אותו כי הוא לא באמת הספיק להיות רווק, הוא התחתן בגיל צעיר היה נשוי הרבה שנים ואז אחרי לא הרבה זמן כשיצא מדכאון הכיר אותי והתחתנו. אני לעומת זאת התחתנתי ממש לפני גיל 30 והספקתי המון! גברים ,בילויים ,חוויות, חו"ל... באמת שחוויתי ונהנתי.החסכים האלה מורגשים בזוגיות, אם זה מתבטא בזה שהוא טיפוס פלרטטן או פנטזיונר (וזרמתי איתו על המון פנטזיות) לפעמים מרגיש שהוא צריך שקט או לקום ולצאת אבל עדיין קיימת סוג של מלחמה בינו לבין עצמו כי הוא מבין את המשמעות של להיות נשוי עם משפחה.אני מנסה לשחרר עד כמה שאפשר ולזרום איתו כל עוד אני לא מוותרת על עצמי , אבל זה מאוד קשה שזה כל הזמן באוויר. בעלי מספר לי הכל בלי להחסיר מידע ואם יצא לו לדבר עם מישהי בעבודה בצורה פלרטטנית הוא ירגיש צורך לשתף אותי ואני מניחה שזה כדי להוריד רגשות אשם, אבל זה רק מגביר את התחושה הזאת שאולי לא טוב לו , אני אפילו לא מבינה למה הצורך בלשתף וכל עוד לא הייתה בגידה זה מבחינתי ניתן לדפדוף (גם אני מפלרטטת כדי לשרת את האינטרסים בעבודה).אם אני עושה עלות מול תועלת אני יודעת שאני לא אוותר עליו לעולם! הוא מרים אותי ,מעצים אותי ומעבר לזה אני חושבת שאנחנו עושים טוב אחד לשני. זה מאוד ברור לו שאם הוא חוצה איזשהו קו אדום ומגזים אז אני קמה והולכת ואז מתחיל איזשהוא דיסוננס שבו הוא מפחד לאבד אותי אבל גם מפחד לאבד את החופש שלו.אני ריגישית יותר חזקה ומרגישה שאני זאת שצריכה לקחת את המושכות לידיים ולעשות משהו שיעלים בו את התחושות האלה,ולחזק את הזוגיות. אבל לא יודעת מה מתוכי צריך לצאת כדי שיבין שאני פה כדי להישאר ושלא ייפול לזה, אובדת עצות

דקלה יקרה,
אתם חיים בשיווי משקל לא פשוט, כי יש מתחתיו הרבה דינמיקה. כמו לחיות, מבחינה רגשית, בסירה על ים כאשר מתחת הרבה זרמים חזקים, ואת דואגת לכך שהזרמים שלך יבלמו את הזרמים שלו, אבל מבלי שההתנגשות הזו בין הזרמים שלכם תיצור גלים חזקים מדי שיהפכו את הסירה.אני חושב שאת עושה את הדבר הנכון, אבל כפי שאני מבין אותך – זה מעייף. את עושה את זה כבר זמן רב, ולא בטוחה שיהיה לך את הכוח להתמיד בזה לאורך זמן. האם זו רק עייפות רגעית?אני חושב שיהיה לכם קל יותר עם עזרה מקצועית (טיפול זוגי), אבל אני מסייג את זה. על פי הדינמיקה ביניכם שאת מתארת, גם טיפול זוגי ייצור גלים, לפחות בשלב הראשון, או במילים אחרות, ישנה במשהו את שיווי המשקל העדין שיש לכם בין הזרמים שלך לזרמים שלו, מה שעלול בהתחלה ליצור גלים סוערים יותר. אבל המטרה היא לשמור על שיווי משקל יציב מספיק בשלב הזה, כדי שהזרמים שלו יוכלו להיות מתונים יותר, ולכן גם הצורך שלך ביצירת הזרמים שלך יהיה קטן יותר, ולכן שיווי המשקל יהיה יציב יותר עם פחות סכנות של יצירת גלים מסוכנים. זה בערך התהליך...Jמסובך, אני יודע. חשבי טוב על זה. בכל מקרה, חשוב שהמטפל או המטפלת שלכם יידעו, באישיות ובניסיון שלהם, לבלום את הגלים של שלבי הטיפול הראשוניים ולא לתת להם להתפרץ ללא שליטה.