צורך מיני נמוך בזוגיות

שלום
ד"ר אורן,שמי יעל בת 30, עם ניסיון במערכות יחסים (1- 5 שנים , 2- שנתיים שנים, הסתיימו האחת בגלל שהגבר היה לא רגיש ואמו לא אהבה אותי, השנייה הסתיימה מיוזמת האקס מכיוון שטען שאנו לא מתאימים ולא רואה סיבה להתחתן. כאבתי, השלמתי ושחררתי).אני אדם מאוד זוגי, רגיש, מחבקת ומרעיפה גינויי אהבה רוב הזמן וזקוקה לזה מאוד גם. אנרגטית וחייכנית, תמיד אומרים עליי שאני מכניסה אור לחדר ומצב רוח (כמובן שאני לא בהיי והיפראקטיביות כל הזמן, אלא בגבול טעם הטוב).לפני כשנה הכרתי בן זוג חדש, בן 38 טוב לב, דואג, רחמן, משפחתי. אך על הפגישות הראשונות שמתי לב שהוא מעט "רדום" "עייף" מהחיים "סגור" "לא חייכן" "קשוח קצת" כשהוא איתי (עם חברים זה אחרת). זה התבטא בזה שבשיחות ניסיתי אני לדובב אחרת שותק, זה התבטא באינטימיות שלא שכבנו חודש וחצי בהיכרות, וגם לא נגענו. אך הוא טען מהשבועיים הראשונים שהוא מאוהב בי ורואה בי את אישתו לעתיד ולא יכול לחיות בלעדיי. ולאחר מספר חודשים עברנו לגור יחד מיוזמתו.הוא עובד בעבודה מסודרת ונוחה, ואני עובדת גם (הוא מרוויח יותר ממני לכן אין לנו שינוי תפקידי גבר אישה, אני גורמת לו תמיד להרגיש הגבר הכי שיש- למרות שזה לא הדדי). הייתה לו ילדות רגילה ונורמטיבית. שלי קצת פחות (הורים גרושים כי אבא היה מכה ואלים כלפינו הילדים וכלפי אימי, אמי חד הורית עטפה אותנו תמיד בחום ואופטימיות, ולכן גם את זה שיחררתי ואני אפילו חזרתי להיות בקשר עם אבי מדי פעם בטלפון).לאחר ההיכרות עם בן זוגי הבנתי שמדובר באדם שאני מאוד רוצה לצידי בשל התכונות שציינתי בהתחלה ולכן שוחחתי עמו והסברתי שאם הוא מרגיש סגור בפניי אני אתן לו את הזמן שיפתח בקצב שלו ושאני כאן ורק אתמוך אך צריכה לקבל פידבק שהוא כנה איתי.אך מהיום הראשון להיכרות לא ידעתי מצידו מה זה "נשיקה ספונטנית/ חיבוק ספונטני / סקס" את הרוב אני יזמתי, ואם הוא יזם זה רק אחרי השיחה שלי איתו שזה חסר לי (וברור שזה הרגיש מאולץ מצידו ולא נהניתי כלל). חיי המין שלנו לא משהו, שוכבים פעם ב3 שבועות מאז ומתמיד (למרות שאני בחורה מאוד נאה, חטובה ומטופחת, וגם הוא). לדבריו: הוא לא נתקל במע' היחסים הקודמות ב"הערות" שאני מטיחה בו בנושא הזה. ודרך אגב הוא בעצמו מאוד נהנה מהליטופים שלי ומהמגע שלי.מאז עברו 11 חודשים עברנו יחד את תקופת הקורונה והחל"ת שבה שנינו בבית (אני מנסה להרים את האווירה, בישולים מוזיקה, סרטים, ספורט) והוא רוב הזמן שכב על הספה ובהה בטלוויזיה כרגיל "אפטי" "עייף" "חסר חשק", סקס כמעט ולא היה- חודשים.זו הייתה תקופה נוראית עבורי והייתי מתוסכלת ברמות קשות. חיבוק או ליטוף או מחמאה כלשהי גם לא. דיברתי ורציתי ללכת אך הוא טען שהוא נורא אוהב ומבין שזה קשה לי והוא מעוניין לשנות זאת בעצמו. אני ממשיכה להפגין כלפיו אהבה פיזית ורגשית, אולי כך ילמד איך עושים זאת. אך כמובן שום דבר לא השתנה.בעקבות אחד הוויכוחים הקטנים בנושא זה נסעתי לשבוע להורים בלי יותר מדי דרמות סתם אמרתי לו שבא לי להתאוורר ושהוא כמובן מוזמן להגיע (לא הגיע), דיברנו רגיל בטלפון וניסינו לפתור דברים מרחוק. חזרתי לדירה שלו, לאחר שבוע ומה... כרגיל- אין חיבוק, אין נשיקה (על צרפתית אני בכלל לא מדברת) ואפילו אין סקס (כשלא שכבנו כבר 3 שבועות).האם לדעתך המקצועית, ניתן לשנות מצב זה?אני שוקלת בכובד ראש להיפרד ממנו כי להמשיך לחיות איתו כך אינני מסוגלת.**אין לו בעיות אונות, הסקס סביר (אני עושה את רוב העבודה כי הוא עצלן כזה, אבל בחיים לא הערתי לו על זה אלא מנסה לכוון בעדינות שלא יפגע ויסגר). ע"פ סיפוריו עם הקודמות היה לו סקס מטורף ואף היו מצלמים סרטונים והיה מגוון וכו'. ניסיתי לגוון (תחפושות, משחקים, עיסויים – הפידבק שקיבלתי שוב של קור ואפטיות).**אין בעיית צפיית פורנו – הוא צופה כמובן מדי פעם כשאני לא לצידו אך זה ממש לא מפריע לי**כאשר הוא עם חבריו הוא נראה ונשמע האדם הכי מאושר שיש, מחייך, מדבר, כשאיתי הוא כבוי.תודה ענקית מראש!!ומתנצלת על האורך

יעל יקרה,
אני יוצא מתוך הנחה שהוא הטרוסקטואל, ולכן שמדובר בגבר שהמיניות שלו נמוכה. יש דבר כזה, ולחיות עם גבר שהמיניות שלו נמוכה זה יכול מאד לבלבל, שלא לדבר על מתסכל – כי גם אם את לא מינית מאד (מבלי להכנס להגדרה כמה זה נורמלי וכמה זה מאד), התחושה שלך היא שלא חושקים בך, ושאת לא מוצאת חן בעיניו מספיק, גם אם המעשים לא נובעים מההשוואה בינך לבין נשים אחרות אלא מתוך עניינים שמובנים בתוכו בלבד.את מחברת את זה גם לחוסר חיוניות שלו בדברים אחרים, ושואלת: האם אפשר לשנות את זה? ואולי גם איך עושים את זה?התשובה היא, עם הרבה הסתייגויות, היא שמבלי ללכת לטיפול זה לא ישתנה, וכנראה שעם ללכת לטיפול (לבדו או איתך) זה ישתנה מעט.אני מבין שיש לו הרבה מאד יתרונות כבן זוג, ואולי גם כהורה בעתיד, אבל את באמת צריכה לשאול את עצמך אם את מוכנה להסתפק, למען הדברים האלה, במה שיש לך בתחום האינטימי. זה יחסר לך ללא ספק גם בהמשך, ותצטרכי ללמוד להשלים עם תפקידך כיוזמת, מבלי להרגיש רע עם זה.מצד שני, נשים רבות "דועכות" בהיבט המיני בהמשך החיים, ואולי בעיקר לאחר לידות, כך שיימנע ממך הקונפליקט שקיים בזוגות רבים אחרים, שהגבר רוצה יותר מהאשה. את צריכה להכיר את עצמך מספיק כדי לדעת אם זה יהיה יתרון במצבים שכאלה, או שאת לא רואה ולא חושבת שזה יקרה לך. כלומר, ניסיתי לומר לך שאולי יהיו זמנים שבהם חוסר החשק המיני יתנו לך ספייס. אבל יתכן שזה לא יהיה כך אצלך.