שותפות וצורך בשליטה בזוגיות

שלום
ד"ר, אני בקשר זוגי עם חבר שלי כבר 10 חודשים ובסוף השבוע האחרון היה לנו ריב שבו הוא טען כי כל השאלות שאני שואלת אותו (מתי אתה יוצא מהעבודה?, מתי חזרת הביתה? מתי הלכת לישון וכ'ו..) גורמות לו להרגיש שהוא כל הזמן תחת חקירה ושלא כיף לו לשתףי ככה בדברים כשאני כל הזמן שואלת וחוקרת אותו, הסברתי לו שאני שואלת שאלות ממש לא מתוך כוונה לחקור אלא מתוך התעניינות, דאגה ואכפתיות בלבד! וזאת בעקבות העבודה שהוא שלא משתף אותי מלכתחילה בדבר..הוא ענה לי שבכל זאת לא נעים לו עם "החקירות" ושהוא אוהב לשמור על רמת פרטיות מסויימת ושאם אני אפסיק לשאול אותו שאלות הוא ירגיש יותר בנוח לשתף אותי בדברים, אמרתי לו אז שאני אפסיק לשאול אותו שאלות (אני באמת לא שואלת אותו שום דבר עכשיו שמא "חס וחלילה" והאדון ירגיש כאילו הוא מדבר עם ה-FBI ולא עם החברה שלו)השבוע יצא לו לשתף אותי במספר דברים מועט ודברים שבאמת לא ממש מעניינים אותי.. כמו זה שהוא הלך לאכול פיצה עם אמא שלו..מעניין אותי יותר על איך הולך לו בפרויקט שהוא עובד עליו שהוא בכלל לא הזכיר אותו השבוע..בעקבות כך אני מרגישה ריחוק מסויים ממנו אבל הוא? להפך מרגיש שאנחנו מדברים יותר (שבמידה מסויימת זה נכון..הוא מתקשר יותר וכ'ו אבל לא משתף אותי כל כך בדברים אלא אנחנו מנהלים סתם שיחה סתמית שאין לה באמת כל משמעות בעיניי) ומשתפים יותר אחד את השני בדברים כשבתכלס אני היחידה שמשתפת אותו בדברים שעוברים עלי.אני לא יודעת כבר מה לעשות ומה להגיד ואיזה שיחות לנהל איתו.אני אוהבת אותו המון ולא רוצה להפרד ממנו ופרידה בשבילי היא מוצא אחרון.אשמח לשמוע דעתך בנושא ד"ר והאם כדאי לי להמשיך לנסות ולדבר איתו או שכדאי לי לא לבזבז ולהיפרד בכל זאת?

תמי יקרה,
אני מבין את הצורך שלך להרגיש שותפה בחייו. יתכן מאד שלו היית יכולה לקבל תשובה לשאלות כמו איך הוא מרגיש, ומה עובר עליו בעולם הרגשי שלו, ובתוכניות שלו, ובתחושת ההישגיות או האכזבה שלו בעניינים שונים, היית מרגישה פחות צורך לשאול אותו שאלות על העולם העובדתי שלו (עם מי דיברת? מתי חזרת? מתי הלכת?). יש אנשים שמתקשים לדבר על אכזבות ואי הצלחות, ולכן נמנעים מראש לדבר גם על תקוות ועל הצלחות קטנות, עד שהצלחה גדולה היא דבר בטוח. יתכן הוא כזה. כך שאני מבין את חוסר הביטחון שלך כשהוא שומר דברים לעצמו, אבל כרגע, כך הוא. יתכן שבהדרגה, ועם הביטחון בדרך התגובות שלך כשהוא מספר משהו שבשבילו הוא מאד אישי (כאמור, תקוות ואכזבות בדרך כלל הם דברים שקשה לחשוף), יוכל לדבר איתך על זה. ואולי גם אם לא יחשוש שאת שואלת אותו מתוך החרדות שלך ומתוך הצורך שלך בשליטה מלאה במה שקורה לו (שזה בעיקר קשור לשאלות העובדתיות, מי, מה, מתי), אלא מתוך שותפות, ומתוךהבנה. יתכן שתצטרכי לשאול יותר שאלות של הבנה, כדי לנסות ולהבין את עולמו, ואם תצליחי לעשות זאת בהדרגה ובקצת שלו, זה יקל עליו עם הזמן לשתף יותר.