זוגיות: תנודות רגשיות ורצון לקרבה

כתבתי לך ב5.09.13..עשיתי הרבה שינוים מאז.החלטתי להמשיך.כבר לא בודקת נכון לי או לא.ממשיכה ללכת.אנחנו רוב השבתות יחד.נתתי לו קרדיט.הוא משתף אותי גם בפנטזיות שלו.הרבה פעמים בא לי יותר זמן יחד.מבינה שיש גם מצבי רוח ושגרה.מזה בא לי פחות אפילו בכלל לא.לא דיברנו על לגור יחד.כבר שנתיים מכירים.איך יודעים אם זה מתאים לנו? מחכה? שואלת? אפשרות אחרת אולי?כל מילה שלך יקרה ועוזרת המון!

אילנית יקרה,
את מדברת על השיחה הקודמת שלנו על הקשר הזה, כאן:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3794586אני יכול להבין שאת רוצה יותר זמן ביחד. יתכן שגם הוא רוצה. אני לא יודע מה מגביל אותו, הרצון או אילוצים שיש לו שקשה לו להתגבר עליהם. ומצד שני, את כותבת שלפעמים גם בא לך פחות או בכלל לא. את עם תנודות, ויכול להיות שבגלל זה את לא מדברת איתו על האפשרות להיות יותר ביחד. אולי גם הוא עם תנודות, ואולי לכן גם הוא לא מדבר איתך על האפשרות הזו, כאשר אתם פחות או יותר באותו מקום. האם יש לך הביטחון שתצליחי להתגבר על מצבי הרוח שבהם את רוצה להיות לבד? האם יש לו הביטחון שהוא יוכל? - דברו ושתפו, וגם על הדרכים בעזרתן תוכלו להתמודד עם מצבים שבהם תרצו פחות, מבלי לשבור את הכלים, ומבלי לחשוב שזה הרסני לזוגיות שלכם, אלא להבין שזה טבעי. לשניכם אולי.

גם אני חשבתי כמוך!הוא אומר אין לו זמן .עובד קשה ובלי רכב עכשיו.נפגשים כל הזמן אצלי.הוא דואג לקניות.אני לבישולים.לדירה שהוא גר בה קורה "דירת מריבה".צריך לחלק אותה עם בת-זוג הקודמת בבית-משפט.לכן אני לא יכולה לבקר אותו וש החלטה של בית -משפט.האם זה צריך להפריע לי?אולי הוא לא מסוגל פיזית ונפשית ליותר?יש לו המון מגירות סגורות בלב שלא נפתחות לי!!היינו הרבה פחת יחד.יש התקדמות.אולי רצון לעוד רק חלום ואין שום סיכוי? מרגישה הרבה לבד ולא רגועה לפעמים.יש לי גם תחושה שאני לא מכירה אותו טוב למרות שנתיים של קשר.

אילנית יקרה,
אתם בקשר של שנתיים, שאינו מספק אותך כי הוא לא מסוגל, פיזית או נפשית, לתת יותר. לכאורה, למען השקט הנפשי שלך, את צריכה או להתמודד עם זה או להפסיק. העניין הוא שכך או כך, בנתון שהגבר הזה והקשר איתו אינם מושלמים, לא יהיה לך שקט נפשי בין אם את נשארת איתו (כי הקשר אינו מושלם) ובין אם תחליטי לעזוב אותו (כי לא תהיי שלמה עם ההחלטה). אני חושב שתצרכי להחליט איזה סוג של חוסר שלמות מתאים לך יותר, כדי שתוכלי להשלים איתו. כך או כך, בשביל השקט הנפשי שלך, זו עבודה שלך בעיקר עם עצמך - להשלים אם אי שלמות, איתו או בלעדיו. אמרת שהלכת לטיפול. אם את באופן עמוק ובסיסי מתקשה להתמודד אם חוסר שלמות, המשיכי את הטיפול והעלי את זה שם. ואם את יכולה באופן בסיסי להתמודד עם זה, הנה אני מוסיף לך מוטיבציה: מה שלא תחליטי, שלמות כנראה שלא תהיה, ועשי את כל מה שאת יכולה כדי להתמודד עם החלטה שלך, כי איכות החיים שלך תלויים בזה. לא כדי להגיע לאושר, אלא כדי להגיע הכי קרוב שאת יכולה לסיפוק לאורך זמן.