שוויון זוגי: איך לא לחזור על דפוסי העבר

שלום
יש לי שאלה לגבי יחסי כוחות בקשר...גדלתי בבית מסורתי בו אבי הלך לעבודה ופירנס ואימי העקרת בית, דבר שמאוד לא אהבתי ומאוד לא יכולתי להבין או לקבל....זה יצר קונפליקטים רבים וחוסר אמון באהבת אמת שיוויונית.עכשיו שאני בקשר אני מרגישה שאני גם ככה אדם פאסיבי ומנסה לרצות את הצד השני יתר על המידה, אני חושבת שזה מאפשר אפילו בצחוק או בציניות לגבר איתו אני בקשר לבקש ממני לעשות דברים בביתו, למשל לנקות את השולחן בזמן שהוא הולך למכולת להביא מצרכים לארוחה משותפת. אולי זו בקשה לגיטימית...אולי , אבל זה מקפיץ אותי, מכעיס אותי ואני לא יודעת איך להתמודד מלבד מאבק סמוי מבודח או סתם לומר שתבוא נסדר ביחד וכדומה.מעבר לתחושת חוסר האונים בו אני מצויה, על הרצון המתמיד לרצות, אני לא יודעת איך להתנהל בתוך הבחינות שלו את הגבולות שלי....מה לעשות במיקרים כאלו, שהוא מבקש, איך להפסיק להרגיש שהוא בסופו של דבר יכניע אותי שאני האישה הכנועה שמוותרת ובסופו של דבר מרוב כעס וטינה נשארת בלי אף אחד ובלי אהבת אמת שיוויונית?

שואלת יקרה,
עושה רושם שהבית שבו גדלת, עיצב בך דבר אחד, ואולי שניים. האחד – את הרצון לשוויון זוגי, ואת המחשבה שאת לא תהיי כמו אמך. השני – הפסיביות של אמך, והרצון לרָצות. הרצון לשוויון זוגי, ובעיקר כאשר את יודעת שיש לך רצון לרצות שאת מרגישה שאת צריכה להיזהר ממנו, יוצר בך רגישות, ואולי רגישות יתר לכל מה שנראה כך. ולכן, גם כאשר יש בקשה לגיטימית, היא מקפיצה לך את כל הפיוזים ("אבל אני לא אהיה כמו אמא שלי!"). את צריכה לבחון היטב את עצמך ואת המצב, ולו בדיעבד, ולשאול את עצמך – היכן זו מלחמה נכונה והיכן לא. כלומר, לפעמים הרי הגיוני לעשות חלוקת תפקידים. למשל – את אצלו בבית. אם הוא יודע טוב יותר מה לקנות, היכן לקנות ואיפה למצוא כל דבר במכולת, ואולי גם אם זה כבד לסחוב, הגיוני שהוא ילך לקניות. ואז, הגיוני שתעשי משהו מועיל בזמן הזה, גם אם זה לנקות את השולחן.מצד שני – אולי בכלל הגיוני יותר שאת תלכי לקניות, כי את היא זו שיודעת מה את רוצה לבשל ("רגע, אני מבשלת? ומה הוא?") והוא ינקה את השולחן שלו. אני לא יודע. מבינה? זה דבר שאת צריכה לראות כל עניין לגופו בחלוקת התפקידים ביניכם. היא צריכה קודם כל להיות יעילה, ואם הרגישות שלך גורמת ליעילות נמוכה יותר, אולי צריך לעשות משהו עם הרגישות. לכן זה בסדר לחשוב על זה בדיעבד אם לא מצאת פתרון מיידי נכון, לכעוס פחות על מה שהיה אלא ללמוד ממנו, ובפעם הבאה להיות יותר מוכנה. ואם יש דברים שתרצי לשנות, למרות ש... נגיד, את היא זו שיודעת לבשל... למדי אותו לבצע ביעילות גם דברים שהוא יודע פחות, ואל תתייאשי אם הוא עושה זאת פחות טוב בהתחלה. לא תמיד היעילות צריכה להיות במקום הראשון...הרצונות המנוגדים שלך, להיות במערכת שוויונית לעומת הרצון לרצות לא הגיעו עדיין לשיווי משקל שבו את בטוחה במה שאת רוצה. למדי את עצמך עם הזמן כדי לראות מה מרגיש לך נכון, ולמדי לשנות דברים עם הזמן, כדי להגיע לשיווי משקל שמתאים לך.

תודה רבה!תשובה עיניינית כרגיל...דיברתי איתו על העיניין וזה ממש עזר....הגענו להבנה וכניראה שיהיה כך יותר קל בהמשך:.