יחסים מורכבים: איך להתמודד?

שכחתי לציין דבר מאוד חשוב כי בעיניו של בעלי הכל בסדר...משפחתו לטענתו אוהבת אותי...לא מבין על מה "המאומה"הוא באמת מאמין בכך אחרי כל מה שעברנו....האם יתכן מצב שבעלי באמת לא רואה או שמה מספרים לו סיפורים מהצד השני.כמה יכול להיות החבור לגרעין?עד הריסת המשפחה החדשה שהקים,יותר מילדיו שלו?אובדת אצות מרימה ידיים.

אובדת עצות יקרה,
אין ספק שאתם רואים את הדברים באופן שונה לחלוטין. במקום שאת רואה פגיעה, הוא רואה יחסים תקינים. במקום שהוא חושב שהמשפחה שלו אוהבת אותך ומעריכה אותו, את רואה את אמו כמי שרוצה לראות אותו גרוש ואומלל. במקום שבו את רואה אותו תמים, שאינו מבין מה קורה מסביב, הוא רואה אותך כפגיעה וכועסת לחינם.מכיוון שכך, אני לא יכול להצדיק אותך, כפי שאת רוצה, מהסיבה הפשוטה שאיני יכול לדעת מה נכון ומה אינו נכון. הדבר היחיד שאני יכול לראות הוא שאת מאד ממורמרת, פגועה, כועסת, ומיואשת עד כדי כך שאת מוכנה לחשוב על עזיבה כצעד של ענישה. ואני יכול לומר לך גם שזה אינו הצעד הנכון, כי זה צעד בדרך החוצה – שאת לא רוצה לעשות, ולו רק כדי שלא לתת את הסיפוק הזה לאמא שלו. שני הדברים גם יחד, המחשבה על עזיבה כדי להעניש אותו והרצון להישאר כדי להעניש את אמא שלו מונעים על-ידי כעס. וכעס גדול עלול לגרור להחלטות שאינן שקולות מספיק. מצד שני, אסור שתישארי במצב. כעס גדול שנשאר לאורך זמן, טיבו לאמלל לא רק אותך, אלא גם את הסובבים אותך.יש ביניכם חילוקי דעות קשים, הנוגעים לתקשורת שביניכם, להערכה הדדית ולאופי. לפי העוצמה שבה את מרגישה את הדברים, אפשר לראות שללא יעוץ זוגי, הקשר שביניכם יתפוצץ. אם לא בפסח הזה אז בפסח הבא. לכו ליעוץ זוגי, כי לבד לא הסתדרתם.

תודה על התשובה רק יש לי כמה סייגים ....אני לא חושבת שאמא שלו חושבת ככ קדימה על כך שבנה אתגרש...היא לא מוכנה להרפות הבןאדם כבר בן 40 .נכון אני כעוסה ומיואשת וחושבת על פרידה אבל ממש לא כענישה אלא בשביל להיות מאושרת הרמתי ידיים...הסיפוק של אמו לא חשוב לי האושר והשקט הנפשי שלי הרבה יותר חשוב הגיע הזמן שאעשה משהו בשביל עצמי!!!! הרצון להישאר זה אך ורק למען הילדים הם עדין קטנים הוא אבא נפלא!!! ומעבר לכך למרות הכל עם כל הכעס עליו אני עדין אוהבת אותו והייתי אופטימית שנעבור על המכשולים אבל אנו לא מתקדמים ...ושוב תודה

אובדת עצות יקרה,
כך חשבתי. התכוונתי להעביר אותך מכעסים, שהציפו את כל פנייתך הראשונה, לרמה הפרקטית, כפי שהיא מתבטאת כאן. עכשיו את רק צריכה להמשיך את זה הלאה, את הפרקטיקה, כלומר, ובמקום להתייאש לחפש יעוץ מקצועי.

חיפשתי את השאלה שכתבת בפורום נכנסתי לזו והייתי בטוחה!!!! שזו שאלתיעד כדי כך סיפורנו דומה!!!רק חוזק והאמנה בדרכךוהכי חשוב לשמור על רמה נאותה ולא להגרר מטהמאחלת לשתינו הצלחה...ושוב את לא מבינה!!! כמה סיפורנו דומה כולל השנים(0: