אהבה וציפיות: מה עושים?

שלום
לכולם,אשמח אם מישהו יוכל לענות לתסכול שאני חווה כבר חצי שנה.אני וחברה שלי בני 20 ויוצאים כבר שנה ו8 חודשים.בחילת הקשר היה נהדר לא זזנו מהמיטה כל היום תקועים בתחת של השני בקשר אינטנסיבי נורא וכבר חצי שנה אולי אפילו יותר אני חושב על בחורה אחרת ומרגיש שהלב שלי חצוי, פעם אני מרגיש אהבה אל החברה ופעם אל הבחורה השניה, וכמובן כל הרגשות האלה מלוות בים של ריגשות אשם.ידוע לי שהבחורה השניה מרגישה אותו דבר כלפיי, ואפילו היה לנו אקט מיני פעם אחת אך הבטחתי שלעולם זה יחזור וכך קרה, אך טלפונים ושיחות חופשי.לעומת זאת עם החברה אני מרגיש בטוח נורא, היא מושלמת כל דבר טוב שיש בבחורה אך אני כבר לא מתרגש לראותה, מעדיף בהרבה מן המקרים זמן לבד או עם החברים שלי, פינוקים למיניהם לציון זמנים מיוחדים או וואטאבר אני עושה כהכרח ולא מהרצון הטוב שהיה לי בעבר.אני ממש שם לב לדעיכה מוחלטת בכל מה שקשור לאהבה ולגעגוע וההרגל שולט, הנוחות.מעולם לא הייתי טוב בהתמודדות עם שינויים, מעולם לא הייתי טוב עם פרידות ( לא נפרדתי מבחורה בחיים, למעשה היא החברה השנייה שלי לאחר שהקודמת נפרדה ממני)אני לא יודע האם כדאי לי לעזוב,לשקם,לחתוך משני הקשרים, אני רק אומר את המילה לחתוך וזה נראה לי כל כך בלתי אפשרי מהחברה. בקיצור אני פחדן נורא כשזה מגיע לפרידות ( באופן כללי כן..)מה עליי לעשות לדעתכם? ומישהו יכול להסביר לי האם זה הגיוני שהלב חושב על 2?אקבל כל ביקורת בשמחה ובהבנה, תודה רבה על זמנכם .

יהודה יקר,
כן. אם זה קורה, מן הסתם זה הגיוני. זה רק לא תואם את הציפיות שלך מעצמך, או מהחשיבה הרומנטית של 'אהבה לכל החיים'. וכמו שאתה יודע, למרות הציפיות, לפעמים ה'אהבה לכל החיים' מתממשת, ולפעמים לא.ומן הסתם, בהחלט יכול להיות שאחת הסיבות לכך שהתחלת "לפזול" החוצה היא שאתה בחור צעיר, שאתה יודע שלא מקובל להתחתן בגיל הזה, ושייקח עוד שנים עד לחתונה. ולכן יש אולי גם מקום למחשבה שמחלחלת, בהיסוס אולי, ומנקרת, ואומרת שיש לך עוד זמן להחליט מי תהיה "האחת". המחשבה הזו כשלעצמה פוגמת בתחושת האהבה שיש לך אל החברה שלך, כי היא פוגמת בראיית העתיד המשותף – מרכיב חשוב בתחושת האהבה.יכול להיות שהחברה הנוכחית שלך היא אכן המוצלחת ביותר שתמצא בכל חייך. האם התזמון הוא הנכון? – רק אתה יכול לקבוע אם אתה יכול להיות שלם עם הקשר הזה, ולקחת אותו עד החתונה, בעוד כמה שנים.