שאלה על זוגיות: מי את?

זוגיות של זוג שהתגרש אחרי 24 שנה , כתוצאה מרצון הבעל לאחר בגידה שהייתה תוך כדי הגירושין ולאורך כל הנישואים היו בגידות לאחר מספר חודשים הם בחור לחזור להיות ביחד לא ידוע שהם טיפלו בבעיות רק סיכמו בניהם שהכל בסדר ושהם משתדלים יותר ומפרגנים יותר האם יש סיכוי שזה יצליח? יש לציין שלפני הגירושין היו ניסיונות פרידה קטנות שהתקבלו ברגלים קרות. האם קשר כזה הוא מין קשר של פרידות וחזרות או יש סיכוי שיצליח ללא בדיקה עמוקה בסיבה לבגידות כל השנים ?בתודהמאיה

מאיה יקרה,
אני מדבר איתך, וחשוב לי לדעת ולחדד את השאלה שלך כדי שאוכל להשיב כראוי. אז בבקשה, הרשי לי לשאול על העניין שלך בזוג הזה, כי יכולה להיות לו הרבה משמעות. האם את האשה שהתגרשה לאחר 24 שנים או שאת הבת שלהם? מה העניין שלך בשאלה הלכאורה היפותטית הזו?

אני האחות של האישה זאת שלאורך כל הדרך יודעת על הבגידות ובעצם דאגה ושמעה ותמכה באחותה , דבר שאין לי בעיה לעשות אך אני מרגישה בזה מן הצביעות עכשיו לשחק אותה כאילו הכל היה בסדר כל הזמן הזה כאילו הוא התנהג יפה אליה לאורך כל הדרך לא רוצה להיות בתפקיד הזה יותר לכן השאלה האם יש קשר לזוגיות הזאת היא חשובה לי בעיניי הבלתי מקצועיות אך מציאותיות אני חושבת שזה מין גלגל כזה שחוזר חלילה של נוחות בשביל עצמם ושאין שם אהבה בכלל ...3 ילדים גדולים כבר שאחד מהם יודע על הבגידות לא נראה לי שהם צריכים את הטלטלות האלו בטוחה שמכיר את הביטוי שנשמע טוב יותר באנגלית עבדת עליי פעם אחת בושה לך עבדת עליי פעם שניה בושה לי ...פשוט לא יודעת אם בפעם הבאה שיקרה משהו אהיה שם שוב לתמוך בכל כוחיאשמח לדעתמאיה

מאיה יקרה,
אני מבין אם כך את הכאב שלך, ולפעמים גם את הקושי הגדול שלך, כאחות שאולי על כתפיה אחותך בוכה מדי פעם, או מתלוננת ומתקוממת על דברים שבן זוגה עושה לה, ואת לא יודעת מה לעשות. לפעמים את תומכת בה ואומרת לה להתחזק בעזיבה, ולפעמים אולי להפך, ובסופו של דבר אחותך עושה דברים אחרים, ופעם היא בהיי (ואולי אז קצת מתרחקת ממך, שלא תקלקלי לה), ופעם היא בדאון, ובוכה לך.אלא שעם כל זה שאת כבר מבינה, את חושבת, מה היא אמורה לעשות, בסופו של דבר, אלו הם חייה. היא זו שצריכה לחיות לא רק איתו, כשהם בוחרים להיות ביחד, על הקשיים שאולי רבים ועצומים וכואבים כשהם ביחד, אלא גם עם הבדידות, ייסורי הנפש והכאב, כשהם לא. היא יוצרת לעצמה מאזן לא פשוט, ואת רק סופגת את הריקושטים כשקשה לה, ולפעמים כועסת עליה לא רק בגלל הנזק לעצמה, אלא גם כי כל הסיפור הזה גם מקרב וגם מרחיק אתכן, במקום שהיחסים ביניכן תהיינה יחסים שלווים של אחיות שיכולות לשבת על כוס קפה ולרכל על המשפחה, או לעשות משהו ביחד, או סתם לשמוח ביחד.יש מחיר, לאחות שכזו מאיה, ולגיס שכזה. למרבה הצער. גייסי לעצמך את הכוחות שאת יכולה, והרחיקי את עצמך רגשית קצת כשאת לא יכולה. במילים אחרות, הגני גם על עצמך, ושלמי את המחיר כאשר את חושבת שאת יכולה. אחרי הכל, את משלמת מחיר נפשי, של רגשי אשם, גם אם לא תהיי לצידה. כך שחפשי פשרות בין העזרה לשמירה על עצמך, שיתאימו לך.