רצון להתמחות בגניקולוגיה - התייעצות

התחתנתי עם סטודנט לרפואה ומתחילת דרכו הוא ידע על רתיעתי מתחום הגניקולוגיה.עם השנים נולדו לנו ילדים , וכעט היה צריך לבחור תחום התמחות.כמובן שבסופו של דבר נבחר תחום הגיניקולוגיה למרות שידע כמה איני מצליחה לחיות איתו בשלום ...יש לציין שלפני הבחירה היו לנו חיי זוגיות ומשפחה מושלמים ואוהבים, כיום אני מרגישה שבר כלי מרגישה מרומה וכישלון שהעדיף לבחור בתחום הזה למרות שידע כמה קשה לי איתו ועוד הרבה תחושות שמעדיפה לא לפרט ...כמובן שהוא מציע שיעזוב את ההתמחות לאחרת אבל לתחושתי זה כבר מאוחר מידיי גם מבחינת הגיל וגם מבחינת התחושה שבחר במקצוע על פניי...האם אני מגזימה? איך אפשר להתגבר על התחושות האלה?אשמח לכל עזרה שתחלץ אותי מהמצב הקיים

אנונימית יקרה,
לא כתבת את גילך. בני כמה אתם (אני יכול רק לנחש על פי שלב ההתמחות שלו)?אני מבין את הרתיעה שלך, אבל לא הבנתי למה הוא רוצה לעסוק בגניקולוגיה. מה הנימוקים שלו? - לא כתבת לי דבר על דעתו פרט להחלטה עצמה, לא מה הוא אומר לך על הסיבה לרצונו, וגם לא מה את חושבת שהסיבה לרצונו.

ד"ר חסון שלום,
אנחנו בתחילת שנות השלושים שלנו.הנימוקים שלו הם כמובן שזה התחום הכי בריא ושמח ברפואה ובנוסף מאוד מגוון בתחום עיסוקו.אין לי ספק שנימוקיו כנים מאוד ומהכרותי איתו הוא אדם מאוד מקצועי ונאמן.אני לא אדם קנאי כלל אך המחשבה שכל היום הוא נוגע בנשים אחרות מבאסת אותי מאוד וכל הערה או בדיחה בנושא מהסביבה צובטת את ליבי.אני מודעת שהמחשבות האלה ילדותיות אך לא מצליחה להתנתק מהתחושות הנל ומתחושת חוסר ההתחשבות שלו ברגשותי...אנא עזור לי לראות את האור

אנונימית יקרה,
אני מבין ללבך. אני לא יודע למה גניקולוגיה הוא בהכרח התחום הכי בריא ושמח ברפואה, אלא אם הוא עוסק בלידות בלבד, אבל אני בהחלט יכול לראות תחומים אחרים שהם קשים יותר לנפש. העניין הוא שכפי שאת מבינה, גניקולוגים רבים הם גברים ונשואים. אני מבין את הקושי שלך, ואני תוהה אם ואיך מתגברות על כך נשים אחרות הנשואות לגניקולוגים. יתכן מאד שקבוצת תמיכה של "נשים נשואות ל..." יכולה לעזור, ובתנאי שמרבית הנשים באמת לוקחות את העיסוק הזה של בן זוגן באופן שונה ממך.את סומכת עליו, ובעיקר רוצה לסמוך עליו. המחשבות על מעשיו מטרידות אותך, וקל להבין למה. מן הסתם, אחת הדרכים להתגבר על כך היא להתגבר על מחשבות טורדניות, ויש טכניקות שונות לעשות זאת. את יכולה לחפש באינטרנט שיטות שונות כאלה, אבל מכיוון שסביר להניח שתמצאי טכניקות שונות, וחלקן משונות, הנכון יותר הוא טיפול מקצועי בשיטתCBT(טיפול התנהגותי-קוגניטיבי). הקושי העיקרי הוא העובדה שברגע שאת אומרת לעצמך שאת רוצה ללכת לטיפול שכזה, את כאילו מצהירה שאת מוותרת לבן זוגך, ונכנעת למצב הנוכחי ומקבלת אותו. זה החלק הקשה, אבל גם הקריטי. אם תצליחי להתגבר על זה ולהחליט שאת רוצה, תצליחי להתגבר גם על היתר.אלא שזה באמת עניין מורכב מבחינה רגשית ומבחינת אופי היחסים שביניכם. קראי גם בבקשה אתהטיפ שלי הנוגע לקונפליקט מרכזי בחיי הזוגיות: העליון משמאל (שכותרתו: "אני רוצה עוד ילד, הוא לא").