ריחוק מבן הזוג: מה הסיבה?

שלום
ד"ר,אני בת 30 נשואה 10 שנים עם תאומים בני 2.5 שנולדו לאחר הפרייה.הזוגיות שלנו עברה עליות ומורדות רבות והושפעה מההתמודדות עם טיפולי ההפריה (הבעיה אצלו) טיפול בתאומים שנפל בעיקר עליי בתקופה הראשונה ובכלל... ולא אפרט את כל הפרטים.כיום המצב התאזן. יש הבטים שמהם אני שואבת נחת מבעלי, אני מאוד נהנית לראות אותו משתעשע ומטפל בילדים. הוא נותן לי תחושה של ביטחון ושותפות מלאה בכל מה שקשור לבית.-עוזר בבישול, ניקיון, קניות. הוא מנסה לפנק אותי בדרך שלו-ואני מעריכה את זה.אך למרות כל זאת יש דברים שמפריעים לי עד כדי ריחוק ריגשי ופיזי גדול. אני מאוד אוהבת ספורט ופעילה לפחות 3 פעמים בשבוע ונריאת מצוין (למרות לידת התאומים) ואילו הוא לא פעיל גופנית כלל וזה מתבטא גם במשקל ובמראה שלו וכן בכל התנועתיות והחיוניות שלו. הוא הצמיח כרס ורחוק מלהיות שרירי. כשהכרנו והתחתנו הוא היה רזה וחתיך ואני מרגישה סוג של רמאות-חשבתי שאתה אחר כשהתחתנתי איתך, לא ידעתי שאתה כזה פדלאה.... ניסיתי הרבה דרכים לגרום לו להתחיל לזוז ולא הצלחתי... ובכלל הוא לא מטפח את עצמו ולא אכפת לו מהמראה שלו.. עם זאת, מאוד חשוב לו המראה שלי והוא מפרגן לי בקניות ונהנה לראות אותי מתלבשת יפה...כבר תקופה ארוכה שאני מרוחקת ממנו אבל הוא אפילו לא מרגיש את זה, ולא שואל כלום בעיניין. בכלל השיחות ביננו לא כוללים שיחות רגשיות על רגשות, ציפיות, שאיפות, רצונות, תובנות, וכו' מה שמאוד חסר לי. אני מרגישה שיש לי שותף נהדר לחיים. בעל דואג, אוהב, מפנק בדרכו שלו, אבא נהדר לילדים. אבל בהחלט לא חבר שאפשר לספר לו דברים שיושבים על הלב-הוא מאוד ציני ולא יודע לתמוך ולתת מילה טובה כשצריך, ובהחלט לא מאהב-הוא לא משקיע במראה שלו ולא מפנק במחמאות ובדרכים שאני אוהבת.העיניין הוא שהפסקתי לאהוב אותו.... אני מעריכה אותו על כך שהוא אבא נפלא, ובעל טוב בדרכו שלו. אבל הציפיות שלי יותר גבוהות. אני רוצה קרבה ריגשית שיחות, מקום להשעין את הכתף ולשמוע מילה מנחמת ומעודדת. מקום בו אוכל להפסיק להיות חזקה וקצת לבכות ולהתפרק אך הוא לא מסוגל לראות אותי חלשה... (את זה כבר למדתי מהעבר) וכן המראה החיצוני וההתנהלות המונוטונית שלו-בזמן שהוא בבית הוא הרבה מול המחשב "כדי להרגע" במקום להיות יותר אנרגטי לצאת לבלות, לעשות דברים וכו' כל זה משפיע עליי.כבר תקופה אני "מתבשלת" עם החסרים הללו. קצת השלמתי עם זה, קצת לא...האם יש מקום להסתפק במה שיש, להעריך ולהגיד תודה (יש כאלה שאין להם גם את זה) או יש מקום לשינוי ולשיפורוהכי חשוב: אם כן, איך לגרום לשינוי?תודה, זהבית

זהבית יקרה,
אני מציע לך קודם כל לבחון את עצמך: האם את מרגישה אחרת ביחס אליו כי את לא אוהבת את התדמית שהמראה שלו משדר כלפייך? כלומר, האם מפריע לך מה אחרים יגידו ויחשבו עליך, אם בעלך נראה כך? או שיש לך בעיה שלך, נטו, בלהימשך לגבר שנראה כך?החלק השני, קשור לחברות: הוא כן מצליח להיות אבא נהדר, אבל לא חבר טוב. האם זה בגלל תכונות שלו, או משום הריחוק שאת משדרת כלפיו?דינמיקה של זוגיות היא מורכבת, ויחסים נעים כפינג-פונג מצד אחד לשני, ומושפעים מאד זה מהתנהגותו של זה. האם יכול להיות שלדחייה שלך מהמראה שלו יש השפעה על היכולת שלו להתקרב אליך?אתם במקום לא טוב, ואני חושב שכדאי שתלכו ליעוץ זוגי, כדי ליצור את החברות מחדש. כדי ללמוד לדבר, וללמוד להתקרב, וללמוד לסלוח. והכל כרוך זה בזה.

ד"ר יקר,
בחנתי את עצמי באשר לנקודות שהעלית, אך איני יודעת מה המסקנה לאור התשובות.המראה החיצוני שלו מפריע לי אישית ומקשה עלי להימשך אליו פיזית. וזה לא עיניין של תדמית.העובדה שהוא מצליח להיות אבא נהדר אבל לא חבר טוב זה בהחלט בגלל התכונות שלו וההרגלים שלו. ולא נראה לי בגלל הריחוק שהוא חש ממני, כי גם בזמנים שלא הייתי מרוחקת הוא לא הצליח להיות חבר טוב ריגשית.האם יכול להיות שלדחייה שלך מהמראה שלו יש השפעה על היכולת שלו להתקרב אליך? בהחלט כן.ולשאלתי:איך מסירים את הגורם שיוצר ריחוק בינינו, כלומר איך גורמים לו לרדת במשקל, להתחיל לעסוק בספורט ולחשוב קצת על המראה שלו בשבילי?כי אני יודעת שברגע שהוא יתחיל לעשות משהו בכיוון הזה, זה יעורר בי קירבה והערכה אליו ולא רק ישפר את המשיכה המינית שאבדה...

זהבית יקרה,
הטענה שלך כלפיו היא בדרך כלל טענה שאני שומע מגברים יותר מאשר מנשים. בדרך כלל זה אומר שיש בעיה רגשית בין בני הזוג. אני מחזיר אותך לתשובתי הקודמת – התייחסת רק לשאלה אם זה הריחוק שאת משדרת, והתמקדת בה. התייחסי בעיקר לשתי הפסקות השניות, כי שם את צריכה לקבל את התשובות שלך.