ריחוק בזוגיות: מה עושים?

היי אורן,אני בת 23 וגם חבר שלי. אנחנו יחד כמעט 3 שנים.היינו יחד תקופה של שנה בחו"ל, לא רצוף. חצי שנה עבודה בחו"ל-חודשיים בארץ- חצי שנה טיול בחו"ל.כשעבדנו ביחד היה קצת קשה, אבל בכל זאת נהננו אחד בחברת השניה.בטיול זה הפך למשהו בלתי נסבל-תחושה שמעולם לא הייתה לנו-פשוט היה לנו נורא נורא קשה להיות ביחד כל הזמן.אני חזרתי לארץ חודש לפניו וזה היה מעולה-התגעגענו.הוא חזר והיה לנו ממש כיף להיפגש וזה היה נראה כאילו הכל חזר לקדמותו.עד שהיה איזה ריב שגרם לי לתפוס קצת מרחק-הרגשתי שהוא צריך את זה וגם אני. דיברנו על העניין והחלטנו שנתפוס קצת מרחק כדי להתגעגע ושנהנה מהזמן שיהיה לנו ביחד. וכך היה.אנחנו נפגשים פעם ולפעמים פעמיים בשבוע. מדברים בטלפון פעם-פעמיים ביום ואני באמת מרגישה שזה עושה לנו טוב.מצד שני, אני מרגישה שאני כבר צריכה קצת יותר להיפגש וקצת יותר לדבר, אני מרגישה בחסרונו. ואני חושבת שהוא פחות.וקשה לי עם זה.. אני רואה שהוא לא מתגעגע כמוני ולא לחוץ להיפגש כמוני.יכול להיות שאני טועה וזו רק הרגשה.. אבל נורא קשה לי עם ההרגשה הזאת ואני לא יודעת אם לדבר איתו על זה או לא. הוא גם לומד כרגע לפסיכומטרי-אז אני לא יודעת אם זה בגלל הפסיכומטרי או שפשוט לא כזה בא לו לראות אותי. ואני לא יודעת איך להתמודד עם המצב הזה.. איך מתמודדים עם הרגשת הדחייה הזאת? לדבר איתו? לשתוק ולראות מה קורה? לקחת צעד אחורה ואולי זה יגרום לו לקחת צעד קדימה?תודה מראש..

לילי יקרה,
מכיוון שאני לא יודע מה הסיבות שלו לריחוק שהוא יוצר, קשה לי לענות לך. זה יכול להיות משום שהמרחק שיצרתם ביניכם גרם לכך שהוא התרחק עוד קצת רגשית, אולי כי הוא הבין מכך שהסיכוי שלכם להישאר יחד "לכל החיים" הוא אולי לא משהו. ואם כך, אז מתישהו ממילא צריך יהיה להיפרד. ואולי כי הוא באמת עסוק בימים אלה. כנראה שהדרך היחידה שלך לדעת, היא לדבר איתו. או להמתין עד לאחר המבחן שלו, ולראות אז לאן אתם הולכים.ולהתמודד עם תחושות לא טובות, מתמודדים כמו עם כל מיני תחושות לא טובות – להסיח את הדעת דרך עשייה מעניינת, דרך חברים, קריאה, ספורט או מה שלא יהיה, ולנסות לעצור את המחשבות הלא טובות כבר בתחילתן.