ריב עם בן זוג: תמיכה ולא אשמה

אני בת 25 ואני נמצאת עם חברי כשנה בערך, יש בנינו אהבה- כמובן עם עליות וירידות אני מניחה כמו בכל קשר, אבל בסה"כ קשר טוב, אנחנו מדברים על הכל, תומכים אחד בשני, מבלים, ומשתדלים לבלות ביחד הרבה.מתחילת הקשר היו להוריו טענות על כך שאיני באה אליהם הביתה או לא מספיק נמצאת אצל חבר שלי, ושהוא מבלה יותר אצלי..... דבר שפעם היה נכון וזה גם קרה כתוצאה מעומס של עבודה ולימודים לא התאפשר לנו להיפגש, נפגשנו רק בשעות הערב המאוחרות או בלילה ולא הספקנו להיות באף בית (וסטודנטים למינהם יבינו אותי...), היום זה לא כל כך נכון אנחנו מבלים בשני הבתים באותה המידה. אותי אישית זה בכלל לא מעניין אני חושבת שזוג צריך לנהל את חייו לפי הנוחיות כמובן להתחשב בסובבים שלו אבל בעיקר בזוג עצמו.לאחרונה זה ניהיה יותר חמור כי לא הגעתי בתקופה האחרונה וזה כי הייתי מאוד עמוסה מלימודים וממש לא הספקתי לפנות זמן- בקושי את החבר ראיתי, זה הגיע למצב שלפני שבועיים הם פשוט לא דיברו איתי- אני הייתי בשוק- אני חושבת שזה חוצפה ומזלזל. הם גם אומרים עלי דברים מאוד מגעילים וקשים.לי ולחבר היו המון ריבים על כך- וחבל לי על כך, הוא תומך בי ולא בהוריו אבל סובל מזה מאוד כי הוא מרגיש שאין לזה פיתרון הם פשוט לא מוכנים לוותר ולא מבינים במה הם לא בסדר. אני מפחדת שזה ימשיך ככה תמיד- כי סה"כ כבר היו הרבה נסיונות לדבר איתם ו....כלום! אני מרגישה לא רצויה ומפחדת לחיות עם מישהו שאני לא רצויה במשפחתו. מצד אחד זה מרגיז ומהצד השני גם מאוד מכאיב. למה הורים הורסים לזוג צעיר את הזוגיות בהתעסקות בשטויות וקשקושים. אני מבחינתי הסברתי לחבר שהוא צריך לעשות משהו כי אם היום זה ככה מה יהיה בהמשך- וזה אכן מאוד מטריד אותי, ואני מרגישה שזה באמת שטויות כי לדברים החשובים אני תמיד מגיעה- ימי הולדת חגיגות חתונות אירועים והכל, אז מה רוצים ממני.מעולם לא התנהגתי אליהם לא יפה, תמיד הייתי אדיבה ונחמדה, ולא ברור לי למה ההתנהגות הזו. מה עושים במצב כזה???

אפרת יקרה,
לפי מה שאת כותבת, את אשמה במריבות עם החבר שלך. אז בדקי את עצמך. את אומרת שההורים שלו לא בסדר כלפייך, ואני לוקח זאת כנתון. את אומרת שהחבר שלך תומך בך ולא בהוריו, ואני לוקח זאת כנתון. אז למה את רבה איתו? למה את מטילה את האחריות של ההתנהגות של ההורים שלו עליו? עושה רושם שאת הורסת לא פחות מהוריו. ספקי לו זוגיות טובה כדי לחזק אותו נגד הוריו, במקום לריב איתו. תני לו להתנהל איתם בשקט. זו מלחמה שלו ולא שלך. את תהיי הכי טובה שאפשר, ובכך תעזרי לו במאבק שלו איתם, אבל זה מאבק שלו.אני חושב שאת מאויימת מהוריו, ולא מאמינה ביכולת של להתמודד איתם, ושזו הבעיה שלך. החרדות שלך מההשפעה שלהם עליו. אז תמכי בו וחזקי אותו, ואם הוא תומך בך, תני לו את כל הקרדיט. זה רק יחזק אותו עוד.

שלום
דר' חסון.... לא הצלחתי להבין מפנייתך מדוע אני אשמה ואיך עלי לשפר את המצב...לאורך כל תקופת החברות שלנו מוטיב ההתנהגות שלהם חוזר על עצמו נרגע לחודש חודשיים וחוזר חלילה. היו המון פעמיים בהם אני יזמתי מפגשים הגעתי אליהם ישבתי איתם- דיברנו קישקשנו וכל זאת על מנת להוריד לחץ מחבר שלי וגם בשבילי- רציתי להכיר אותם.אני אוהבת אותו- אבל אני יודעת מנסיון שוויתורים עכשיו יובילו לוויתורים בהמשך- וכשגרים ביחד או מביאים ילדים המצב הופך למורכב יותר ולכן אני תוהה מה עלי לעשות- הריבים בנינו- מתבססים בעיקר על העילבות ולא על כעס- אני פגועה מיחסם אלי, והוא פגוע מיחסם אליו ואלי... ומה לעשות עדיין הוריו ולכן בלי להתכוון גם מגן עליהם- שזה מאוד מובן לי, אבל מביא אותנו לוויכוחים מיותרים שאנחנו מאוד מנסים להימנע.דיברנו על זה ואין לנו פיתרון- מלבד לתת לזמן לעשות את שלו- ואת זה אנחנו עושים כבר שנה וקצת. בגלל זה פניתי אליך אם יש איזשהי דרך- אינני מתכוונת לחנך אותם, ובאיזשהו מקום אני אפילו קצת מבינה- לקחתי להם את הבן- אני פשוט חושבת שהם לא עושים זאת בדרך הנכונה.

אפרת יקרה,
לא אמרתי בשום פנים שאת אשמה ביחסים שלך עם ההורים שלו. בהחלט סביר שיש להם בעייה שאינה קשורה ל"אשמה" שלך. אבל אמרתי שממכתבך אני מתרשם שיש לך חלק נכבד ומיותר בויכוחים עם בן הזוג שלך. ולכך בלבד התייחסתי. אם לא תתקיפי את הוריו, הוא לא יצטרך להגן עליהם בפנייך. אנא קראי שוב את מכתבי.אבל גם יכול להיות שאת לא לגמרי גלויה כלפי כאן במכתבך, ושבן זוגך מסכים לפעמים עם הוריו, ואת מתגוננת מפני זה, כי ההסכמות שלו מאיימות עליך. במקרה כזה, ייתכן שתצטרכו ללכת ליעוץ זוגי, כדי לטפל בבעיות שלכם, ביניכם. ההורים שלו הם ההורים שלו, חושבים מה שהם חושבים ואת יכולה לעשות מעט כדי לשנות אותם. אבל חשוב שהיחסים שביניכם יהיו טובים, ואם אתם לא יודעים להתמודד עם זה, בינך לבינו, חפשו עזרה.

עכשיו יותר ברורה לי כוונתך...תודה רבה, הצלחת להראות לי אור בנושא.מאוד מעריכה את עבודתך, זה עוזר המון, כי תמיד יש משפחה וחברות להתייעצות אבל לפעמיים כיף לקבל דעה של איש מקצוע ולאו דווקא אדם עם אינטרס לכאן או לכאן- לכן שוב תודה רבה.