קרירות בזוגיות: מה עושים?

שלום,
מזה שנה שאשתי אינה מקיימת איתי יחסי אישות. גם קודם יחסיה איתי היו קרירים. הסתפקה בפעם בחודש או חודשיים. היא אינה יוזמת ושוכבת במיטתנו הזוגית כבול עץ. גם כשאני יוזם, הייתה נענית ללא חשק. היו לנו מריבות לא מעטות על רקע זה. לאחר התקרבות, אשתי לא יכולה הייתה להרגיש קרובה לאורך זמן וללא כל סיבה נראית לעיין קיררה את הקשר בכדי "להרגיש מרחב מחייה" לדבריה. באחת הפעמים כבר לא החזקתי מעמד ופשוט דחפתי אותה מהמיטה. הצטערתי על כך והבעתי חרטה. הצעתי לה לפתוח דף חדש, ועשיתי הכל בכדי שנצא לבלות יחד, נצא בחברה וניסיתי להתקרב, היא יצאה איתי, אך לא נגעה בי, לא חיבוק ולא כלום. קשה לי מנשוא להגיע הבייתה וללכת לישון כאשר אישתי כמו "בול עץ". נשיקה כבר לא קיבלתי מזה כמה שנים.לאחרונה, בשעת שיחה שיזמתי, טענה שאינה מקיימת איתי כל קשר כי לטענתה הנני אלים מכיוון שדחפתי אותה מהמיטה ועמדה על כך כי אלך לטיפול אישי לטיפול באלימות. היא לא הייתה מוכנה לדבר על חלקה, על קרירותה אלי ומה גרם לדחיפתה מהמיטה, או מה יהיה בזמן הטיפול האישי ולאחריו. הצעתי טיפול זוגי, אך היא סירבה וממשיכה לחיות לידי ללא כל קשר אמיתי. יש לנו 3 ילדים ואיני מעוניין לפרק את הקשר. מצד שני ברור לי כי אין אלה חיים.האם נותר אך ורק פירוד? איך הינך מציע לנסות לגשר על הפער?תודהצבי

צבי יקר,
אני לא יודע מה זה "דחפתי אותה מהמיטה". אפשר לעשות זאת בדרכים שונות, ולכן לא ברור לי אם היא רק משתמשת בזה כתרוץ להמנע מלקחת אחריות גם על חלקה ביחסים הקרירים שלכם, או כפחדים ממשיים שלה מאלימות שלך. בכל מקרה, גם דחיפה "עדינה" אל מחוץ למיטה היא דבר שאסור שיקרה.יש לכם כבר 3 ילדים, ואתה מדבר על השנה האחרונה של קרירות, וגם על קודם, אבל לא ברור לי כמה קודם. לא ברור לי אם זו בעיה פיזיולוגית או נפשית שלה שהיתה קיימת מאז ומתמיד, או שכל זה קשור ליחסים שביניכם, ולמצבורים של כעסים וטינה שלה, שהיא לא יכולה להפריד מיחסים מיניים (ואצל נשים, יותר מאשר אצל גברים, יש קשר הדוק בין השניים). אם הבעייה היתה קיימת כל משך הנישואים שלכם, אני מציע שתלכו ליועץ זוגי שהוא גם מטפל מיני. ולא, יועץ זוגי שיעזור לכם לעשות טיפול שורש ביחסים שלכם, הוא דבר חשוב. אתה יכול להשתמש ב"נשק יום הדין" ולאיים בפרוד אם לא תלכו ליעוץ זוגי (ובתנאי שזה באמת חשוב לך עד כדי כך, ושאתה רוצה לממש את האיום אם לא תלכו ליעוץ), או להציע שאתה חושב, לאחר התייעצות, שהדרך הנכונה לטפל בבעיות שלך היא ביעוץ זוגי יותר מאשר אישי, כי אז אפשר יהיה להדריך אותך טוב יותר בהתנהלות איתה באופן אישי, ולא ביחסים באופן כללי, והטיפול יהיה יותר יעיל וממוקד, או, אם הכל נכשל, להגיע לבד, ולראות מהאתהיכול לעשות כדי לשפר את הזוגיות שלכם, ולהשפיע גם עליה בסופו של דבר, ואולי יום אחד היא תרצה להגיע גם כן, ולהצטרף לתהליך.