רגשי אשם ובגידה: מה עומד מאחורי?

שלום
לך ד"ר,לאחר לבטים רבים החלטתי לנסות לקבל עזרה חיצונית מאשר להמשיך ולהתחבט עם נפשי יום יום.אני נמצאת בזוגיות מזה 4 שנים, אני בת 24 והוא בן 31.בשנים הראשונות הרגשתי אהבה רבה, וכבר הרבה זמן שאני חושבת עליו בתור האדם שארצה לחלוק איתו את חיי. עם הזמן התרגלנו אחד לשנייה, והשגרה והמריבות הנשנות וחוזרות פוגעות בטיב הקשר. גם היום אני חשה שהוא אוהב אותי ומעניק לי תמיד שהוא יכול.הבעיה שלי היא שאני בגדתי בו לפני כמה חודשים, קשר סתמי לחלוטין נטול רגשות, נטו סקס.אני רוצה לציין שהסקס עם בן זוגי הוא טוב, לא חסר לי ממנו כלום במובן הפיזי והנפשי.אני מנסה למצוא תשובה מדוע אני צריכה אם כך ללכת עם אדם אחר? הרי ברור שבשביל סקס זה לא..והאם אני יכולה לאהוב את בן זוגי למרות שבגדתי בו?תמיד אומרים שצריך ללכת אחורה בשנים כדי לגלות איך הגענו למי שאנחנו היום. חשבתי על הצד הגברי בחיי הצעירים- אבי. הקשר שלי עם אבי הוא רע מאוד, כבר שנים שאנו לא מדברים, לפני זה הדיבורים היו בטונים גבוהים. הוא תמיד אמר שהוא לא מרוצה ממני ומהחלטותיי בחיים, כדי להפסיק להיפגע ממנו החלטתי לא לשתף אותו יותר בחיי, והפסקנו לדבר. אני מרגישה פגועה ממנו מזה שנים, מחוסר היכולת לתת לי אהבה, לעיתים אני מרגישה שיש לי רק אמא.אני לא יודעת האם המצב הזה הוא שגרם לי לרצות בקרבתם של גברים אחרים, לרצות להרגיש נאהבת ע"י עוד אנשים ולא רק ע"י אדם אחד..אני אובדת עצות.אני מפחדת לאבד את הקשר איתו, אבל מצד שני לא מגיע לו מישהי שתבגוד בו כל הזמן, אני הרי לא יודעת אם זה יפסיק..תודה רבה :|

הדר יקרה,
את אומרת שאת לא יודעת למה עשית זאת. אני לא בטוח לגמרי שזה נכון. ברור שבאותו רגע אטמת עצמך למה שאת מרגישה כלפי בן זוגך. האם מתוך כעס על משהו? האם מתוך כך שכאשר את רחוקה פיזית, את פחות קרובה אליו נפשית? האם מתוך סקרנות לדעת איך זה עם מישהו אחר, רגע לפני שאת מתמסדת, שאולי לוותה בריגוש שקשור לזה או למשהו אסור שקצת סגר אצלך בפנים מחיצה בפני מה שאת מרגישה באמת?אני לא חושב שאת צריכה בהכרח לדאוג שתבגדי בו כל הזמן. את אכולה רגשי אשם, וזה מתכון טוב שלא לעשות זאת שוב. אבל אם את לא יכולה להבין למה עשית זאת, תמשיכי לפחד. אולי כדאי שתלכי לכמה פגישות של ייעוץ פרטני עם איש מקצוע, כדי למקד טוב יותר את המחשבות שלך בעניין הזה.