רגישות ורגשות בזוגיות

שלום,
אני בת 26 וחבר שלי בן 29. הוא בחור מקסים ורגיש אליי מאוד, מצחיק ודואג לי. אני מאוד אוהבת אותו ואת תכונות האופי שלו, אך בעיה אחת מציקה לי. לפי כ-3 שנים אמא שלו נפטרה אחרי מחלה קשה. היינו בתחילת הקשר ותמכתי בו והייתי איתו כמה שאפשר. אבל מעולם לא הרגשתי ש"קשה לו" עם זה יותר מדי, בטח שלא כמו לאחים שלו, ובטח שלא כמו שאני, חלילה, הייתי מגיבה במקומו במצב הזה. מן הסתם אני לא שופטת ולכל אחד יש דרך להגיב, מה גם שהיינו רק כמה חודשים ביחד והנחתי שאולי דווקא בנושא כזה נוח לו יותר עם אנשים שהוא מכיר יותר (למרות שהיינו מאוד מאוד קרובים מההתחלה).הזמן עבר, עברה שנה וחשבתי שיום השנה יהיה קשה ומשמעותי בשבילו, אבל גם עבר בקלות... לעיתי רחוקות יש לו כל מיני אמירות שמרגשות אותי כמו "עצוב לי שהילדים שלנו לא יכזו להכיר את סבתא שלהם", אבל זה כל כך נדיר. אני מכירה אנשים שההורים שלהם נפטרו כשהיו ילדים ועד היום רואים תגובה רגשית משמעותית יותר כשהם נזכרים בהם או מדברים עליהם.אני לא יודעת למה זה מציק לי, הייתי שמחה לשמוע את דעתך...

חן יקרה,
זה מציק לך, אני חושב, כי את רוצה לראות אותו רגיש יותר ומרגיש יותר. זה עניין אינדיבידואלי, יש מי שחי בעולם רגשי יותר, ומי שחי בעולם שכלתני יותר, שהרגשות נשלטים ומדוכאים. כולנו חיים באיזה שהוא מקום בין העולם הרגשי לעולם השכלתני, מי יותר בצד אחד, ומי יותר בצד אחר. ואז נשאלת השאלה מה בדיוק מפחיד אותך בזה? שהוא לא יאהב אותך מספיק? שלא יתמוך בך כשקשה לך? שלא תהיה לו אמפתיה לעולם הרגשי שלך?