רגשות בזוגיות: שאלות ותשובות מורכבות

שלום
אני בת 32 והקשר האחרון שלי כ-שנתיים היה עם גבר בן 31. האמת שנפרדנו לפני כחודשיים מצידו ועד היום לא "שכחתי" /"יצאתי" ממנו. האמת שבכל הזמן הזה אני דיי מנסה לדבר איתו או לנסות להבין מה קרה שהוא ויתר על הכל, או שבגלל משהו קטן זאת בחירתו לוותר ולמחוק אותי מהחיים שלו..הקשר שהיה הרגיש לי לפעמים כ-לא קשר בגלל שהרגשתי שלא תמיד הוא מעוניין להיפגש ולפעמים אפילו מסנן וכך קרה שבועיים לפני הפרידה שלא נפגשנו בערך שבועיים ויצרתי קשר ולא היה מענה. רק בבוקר שלמחרת הוא טרח לחזור אליי אבל דברים שכאלה קרו לא פעם 1 אלא כמה פעמים ולא אמרתי כלום עד כה. באותו היום של הפרידה הערתי על כך בטלפון כשהוא התקשר, וגם שאלתי על מישהי שנוספה לו למעגל החברים שבפיסבוק, "מי זאת?" אני כבר מצטערת ששאלתי, כי זה התפתח לריב שאני כביכול מחטטת לו למרות שלא עשיתי כלום מלבד זה ששאלתי. בקיצור, הוא מסר לי בטלפון בשיחתנו שזה נגמר ולא רוצה להתעסק איתי. באותו הרגע לא שמעתי ממנו דבר ועברו חודשיים. ניסיתי ליצור קשר ובמקום לענות לי וללבן את העניינים(אחרי הכל שנתיים של קשר זה לא חודש), הוא דחה את השיחה ואף נחסמתי.אני דיי רגישה והאמת שאני אוהבת אותו מאוד, אני מרגישה שבכל החודשיים האלה ניסיתי לעשות הכל ולא הצלחתי אפילו לנסות לדבר איתו כי אין מענה כלל.אני באמת לא יודעת מה לעשות וקצת קשה לי לשחרר אותו. בהתחלה לקחתי את זה קשה והמצב דיי השפיע עליי- בכי , הסתגרות וההסתגלות ללבד, בלעדיו- שבועיים בערך.. ואז הרגשתי קצת בסדר.. ועכשיו אני מוצאת את עצמי שוב חוזרת להתחלה, ותוהה- איך אפשר להיות במשך זמן כזה עם מישהי ולנתק את הכל בין רגע כאילו לא היה? ניסיתי ליצור קשר גם אתמול והוא רשם לי בהודעה רק שאין לנו מה לדבר ושאני לא אתקשר לפה יותר. וחזרתי לחסימה.אני מנסה להתעסק בדברים אחרים אבל תמיד איכשהו שוב נשאבת לזה ומנסה לחפש אותו טלפונית, SMS. אפילו אין לי דרך לתקשר.הייתי רוצה שתאמר לי בבקשה למה בחור בן 31 מתנהג ככה? ממה זה נובע? שנתיים שלמות ואז פשוט להיעלם? למחוק הכל? אני אמורה להבין מזה שאין לו כל רגש כלפיי? גם שאלתי מה אתה מרגיש אליי אך הוא לא ענה לי לכלום חוץ מזה שאין לנו מה לדבר ואל תתקשרי לפה יותר.דיי קשה לי כל המצב הזה ואני מנסה למצוא דרכים שאוכל לצאת מזה..אשמח אם תוכל לכוון וגם לייעץ לי בנוגע לסיפור הזהתודה ושבת שלום.

נוגה יקרה,
את שואלת שאלות שהתשובה שאת מבקשת להן צבועה בשחור או בלבן. אולי רק בשחור. "האם אני אמורה להבין מזה שאין לו כל רגש כלפיי?" ואולי השאלה הבאה, שגם התשובה לה צבועה בשחור היא: "האם אני אמורה להבין מזה שמעולם לא היה לו רגש כלפי?"המציאות בדרך כלל מורכבת יותר. כך גם הרגש. גם הרגש אינו "קיים" (כלומר, "כן", או "לבן") או "לא קיים" (כלומר "לא", או "שחור"), אלא באיזה שהוא גוון באמצע. איזה גוון? – אני לא יודע. כפי שאת יודעת, ואני בכוונה אומר "יודעת" כי את הרי יודעת את זה, גם הגוון שבאמצע משתנה כל הזמן, ולפעמים מיום ליום או משעה לשעה בגוונים שונים של אפור, לפעמים לבן יותר ולפעמים שחור יותר.את שואלת שאלות שאולי יפשטו לך את העניינים, ואולי את שואלת שאלות שיעצימו את האמירות (הטובות והלא טובות, בדרך כלל הלא טובות) שיש לך עליו או על עצמך או על האמון שניתן לתת בבני זוג. את שואלת שאלות שיכולות לעזור לך להעצים את הייאוש, כי לפעמים נוח לשקוע בו.את שואלת שאלות שאת יודעת שלא אוכל באמת לענות להן, כי המציאות מורכבת וכי האפשרויות כל כך רבות, וכי אני לא יודע מה באמת חלף בראשו.אבל את צריכה ללמוד להניח להן, ולהמשיך הלאה גם מבלי לדעת מה באמת קרה, ועדיין לסמוך על עצמך שתוכלי להגיע למשהו טוב, ואולי להרבה דברים טובים בחייך. זה לא פשוט.קראי בבקשה באתר שלי עלטיפולCBT, ועל (וזה קשור)מחשבות אוטומטיות שליליות(בצד ימין יש גם קישור לאיור מסכם שלהן, שיכול לעזור לך גם).