רגישות בזוגיות: הבדלים והשפעות

אורן שלום,
אני נשואה +2. בת 36. בעלי בן 33. מאז ומתמיד הזוגיות שלנו הייתה סוערת. אנחנו אנשים מאוד שונים וישנן סתירות בתפיסה שקשה לגשר עליהן. אני מאוד רגישה והוא מאוד...לא? הוא עבר דברים קשים בילדות והוא מתנתק מאוד מהר..בכעסו הוא מבטל אותי במה שאומר ובהתנהגות. מאוד פוגעני..מאוד הרסני עבורי. וכשאנחנו בסדר, יכול לומר שלא התכוון למה שאמר בעת הכעס..אני תמיד אהיה זו שמשלימה והוא יציג את הסיטואציה כך שאם אני לא יכולתי לעצור את הכעס שלי כלפיו אז זה כביכול המחיר שאני אשלם. אני חושבת שזו דרך מאוד מניפולטיבית וסוג של "אילוף" או שתלטנות כלפיי... לפני חצי שנה הכעס שלי והתסכול לקחו אותי למקום של בגידה. אבל היות והכמיהה שלי לאהבה ומעבר לכך אני לא מסוגלת לחיות את השקר לאורך זמן אז החלטתי להפסיק עם זה ולהתרכז במה שיש לי שהוא האבא של בנותיי. העניין הוא שהסקס לא טוב..הזוגיות שלנו מעייפת אותי. וגם עכשיו כשאני כותבת לך והמצב ביננו כביכול שקט בשבוע האחרון מבפנים לא מתחשק לי לבלות איתו, אני לא נהנית במחיצתו. אני מרגישה שהוא מהווה מחסום עבורי..וכשאנחנו לא בסדר אני משתתקת. במקום שיבין מה שזה עושה לי המצבים האלו הוא מעדיף את השקט שלו, להתנתק ולא לנסות להשלים. אני שוכבת איתו הרבה פעמים כדי לצאת לידי חובה..כדי לעשות לו טוב ושנהיה בסדר. ברור לי שהמצב מעוות ולא משאיר תחושה של זוגיות טובה או נורמלית ..זה גם פוע בתחושת היציבות שלי. ובתכנון העתידי שלי. כך יוצא שבמקום להתרכז בלהתקדם ולהינות מחיי אני עסוקה במה יהיה מחר ..והכי גרוע שאני תקועה..יודעת שזה מצב בעייתי אבל לא מסוגלת לפרק משפחה. מעדיפה לבלוע את הרוק ופשוט להשלים עם המצב ההרסני...אני כל הזמן אומרת לעצמי אם אני לא אכעס עליו אז יהיה שקט בבית..והבנות יוכלו לקבל משפחה נורמלית איכשהו..ואני אמשיך להיות חלק ממשפחה. וכך אני דוחקת את כל הצרכים שלי הצידה

ברי יקרה,
אני לא בטוח שההבדל ביניכם הוא שאת רגישה והוא לא. יתכן מאד שהתגובות שלו הן מגננות, דווקא כי הוא פגיע מאד, ולכן מנסה לשלוט בכל מה שסביבו, ובעיקר בך. "רגישות", למעשה, מתחלקת לשני טיפוסים. האחד הוא הרגישות העצמית שהיא הקושי להתמודד עם תחושה של פגיעה בערך העצמי, בכבוד, או בשליטה על מה שאני יכול לעשות (כלומר, בהתמודדות עם אי ודאות, או עם זה שאחרים מנסים להוביל אותי). האחר, הוא הרגישות לאחרים, והרצון שלא לפגוע באף אחד אחר. רגישות שיכולה לקחת אותך לויתור על האגו, ולפעמים למידה שבה האגו גם נפגע עד כדי התחושה של ויתור יותר מדי. יש ניגוד, כפי שאת רואה, בין שתי הרגישויות הללו.אני מניח שהוא מבין שהתרחקת ממנו. לא דבר שקל להסתיר. אולי אפילו הוא גם מבין שאת שוכבת איתו לא כי את באמת רוצה. אם הוא רגיש מספיק לזולת (הטיפוס השני של רגישות), הוא יכול לראות את זה, גם אם אולי זה לא יזיז לו. אבל אם הוא רואה זאת, זה ללא ספק פוגע ברגישות מהטיפוס הראשון. הוא מנסה, בדרכו, להשיג מחדש את ההערכה העצמית, ואולי אפילו, ובדרכים כוחניות שלא עובדות עליך אלא מרחיקות אותך, גם את ההערכה שלך.את דוחקת את הצרכים שלך הצידה, אולי בעיקר מתוך חשש לשנות. בשל הרגישות שלך לבנות, ואולי בשל החשש מהעתיד הלא ברור כלכלית וחברתית, ואולי בשל הסטיגמה של כישלון. אבל נראה לי שיהיה לך קשה להמשיך כך לאורך שנים. נראה לי שרצוי שתלכו לטיפול, כדי לנסות לשנות, וכדי שאם זה לא ישתנה, יהיה לך הכוח לצאת מזה, כי תאמיני יותר שעשית את מה שצריך כדי להצליח בקשר הזה.