קשר ראשון: מסרים משובשים ופגיעה

שלום,
אני בת 24 ובן זוגי באותו הגיל , אנחנו כ- 3 שנים יחד ועברנו הרבה עליות ומורדות בחיים. כאשר עובר עליו משהו הוא מסתגר ולא מדבר עם אף אחד על כלום, ואז אני בדר"כ לוחצת שישתף אותי ושאני לצידו, אך הוא אומר לי ככה אני , את יכולה לקבל זאת או לעזוב. ואז מתוך חוסר אונים, אני אומרת לו שאני לא יכולה כך ולהתראות.בד"כ, אנחנו חוזרים והכל חוזר לשיגרה.שכחתי לציין שעד כ- 4 חודשים הוא שירת בצבא ולא היינו מתראים הרבה וכעת אנחנו ביחד לפחות 3 ימים בשבוע בשל מרחק גאוגרפי.אני חברה ראשונה שלו וזו אהבה ראשונה של כל אחד מאיתנו.הוא טוען שבשל כך, הוא לא יודע משהו אחר ולכן קשה לו להחליט אם אני "האחת".לפני יומיים , הוא אמר לי בדרך אגב, שהוא החליט שהוא לא רוצה להתחתן איתי. אני נפגעתי מאוד והבהרתי לו שאני לא יכולה להיות עם בן זוג אם ידוע מראש שזה לא מובילך לשום מקום ושלדעתי הוא לא באמת מאמין בכך, אלא מפחד ומבולבל כי זה אחריות כבדה. הוא אמר שהוא עדיין אוהב אותי ורוצה שנשאר חברים ולא הסכמתי לכך. אמרתי לו שהוא גורם לפרידה בעצם ובכך הוא רוצה להגיע להחלטה יותר אמיתית, הוא טען שיש בזה משהו . ביקשתי ממנו שיאמר לי מדוע הוא לא רואה בי כ"האחת" ואמר שהוא מפחד שנהיה כמו ההורים שלו שאישה שולטת בגבר. אך אמרתי לו כבר המון פעמים שאני רוצה הדדיות, אך הוא לא יוזם דברים בבית, אלא עד שאני מבקשת ממנו. וחוץ מזה, אמר שאני מתייחסת אליו כמו תינוק ונתן דוגמא שהלבשתי אותו (הוא היה בלי חולצה כלל כשהיה לו קר), אמרתי לו על כך שפשוט לא רציתי שיהיה חולה ומאחר שהוא חסר אחריות בבריאות שלו, אני לא רוצה שיחלה ואני דואגת לו בסך הכל.סילקתי ואתו מדירתי בצורה לא יפה ואמרתי לו שיצא לי מהחיים כמה שיותר מהר. הוא מאוד נפגע והלך. אני בעצם באותו רגע של המעשה, רציתי רק להתגרות בו, כדי שיבוא להרגיע אותי בחיבוק, אך הוא בחר בלהיפגע וללכת ולא ראה את רצוני הלא מפורש.אני מתגעגעת אליו ורוצה שיתאמץ לחזור אלי כשהוא בטוח שהוא רוצה אותי, אך מצד שני, ההגיון אומר לי שהוא לא כ"כ יציב בשבילי (הפכפך) ושלא יתעורר בוקר אחד ויגיד "מה אני עושה איתה, לא ראיתי עולם" ואז אולי יתגרש או שנפרד יותר מאוחר.יש לי עוד הרבה לספר, בשביל שתקבל את התמונה המלאה,תאמר לי אם חסר לך מידע כלשהו.מחכה לעצה, תודה!

שכחתי לציין מס' דברים נוספים:הבן זוג סגור מאוד ולא משתף אף אחד מה שעובר עליו, הוא מופנם ואף פעם לא בכה על ידי.מבחינה חיצונית, אני לא נמשכתי אליו כשהיינו ידידים, אך מאז שהתאהבתי בו, אני עברתי את המחסום. הוא אינו מכוער חס וחלילה. הוא מאוד נמשך אלי מתחילת הקשר.יש לו קצת רגשי נחיתות באשר למשפחתי המבוססת ולבין משפחתי החסרת אמצעים ושהוריו מובטלים.בנוסף, אני לומדת תואר שני והוא לא יודע בכלל אם רוצה ללמוד . מאז שהשתחרר מהצבא הוא בלי מסגרת, אך מתכנן להתחיל לעבוד בקרוב, לאחר שביטל טיול שתיכנן מפאת חוסר בכסף.לפני שבועיים הוא התחיל לרמוז על שירים של חתונה ועל איך אקבל שירים מזרחיים (שאני שונאת).אני מאוד אוהבת אותו, אך כשעובר עליו משהו הוא בלתי נסבל ומבולבל מאוד. אני מאוד הייתי רוצה לדעת שאם נחזור להיות ביחד, כיצד נעשה סוף לפרידות שלנו? לדעתי, אנחנו מתנהגים בחוסר ילדות.אני לא רוצה להתחתן בשלב זה וגם לא להתארס, אך לא יכול להיות דבר כזה שאהיה במע' יחסים , כשהוא חוסם את אופציית העתיד.מאז הפרידה האחרונה, הפחתנו בכמות השיחות טלפון והאובססיה.סיבת הפרידה האחרונה, היתה שרצה להיפרד לפני הטיול הגדול בחו"ל כי לא ידע מתי הוא חוזר ואם יכיר משהי או סתם ישכב עם מישהי.התגעגענו מאוד אחד לשני : אני רציתי לחזור אליו בהתחלה והוא היה עיקש בהחלטתו ואח"כ הוא ניסה לחזור אלי ושיגע אותי יום שלם, אח"כ לאחר ניתוק של כשבוע, חזרנו והיה מושלם.

לילי יקרה,
את מבינה היטב שהיחסים ביניכם בעייתיים. את פוגעת בו, הוא פוגע בך, שניכם מתכוונים לזה ברמה אחת ולא מתכוונים אולי ברמה אחרת, והיחסים אינם מצליחים להתייצב.כבר בשני המכתבים הללו, נתת שתי סיבות שונות לפרידה האחרונה שלכם: האחת, שהוא אמר לך לפני יומיים בדרך אגב שהוא לא רוצה להתחתן איתך, ושאז סילקת אותו, והשניה, שהוא רוצה להיפרד לפני הטיול הגדול בחו"ל, כי הוא לא יודע מתי הוא חוזר ואם ירצה לשכב עם מישהי שם. ואולי שתי הסיבות קרו באותה פעם, כאשר הוא אמר לך באופן די ברור שהוא לא רוצה להרגיש מחוייב כלפייך. במילים אחרות, הוא אומר לך שהקשר שביניכם, מבחינתו, הוא קשר של נוחות, עד שהוא ייצא לטיול שלו. הוא אומר לך במפורש שהוא רוצה לצאת לטיול הגדול שלו כשהוא חופשי לעשות מה שהוא רוצה. פרט לזה שנפגעת, האם הבנת משהו אחר מזה?ברור שנפגעת, ובצדק. הוא אומר לך במפורש שהוא לא מחוייב לך. הוא אומר לך גם במפורש שאולי הוא אוהב אותך, אבל לא מספיק. רק במידה שמתאים לו להיות איתך עכשיו, וזהו. וזה פוגע. אלא שבגלל הפגיעה את מסרבת לקבל את המסר הברור שלו. ואני חושש שבעיקר את חוששת שלא תמצאי מישהו אחר. אלא לפי מה שאת כותבת, יכול מאד להיות שבעוד חמש שנים תהיי עם מישהו שאת מאד אוהבת, ותברכי על כך שהוא הלך, כי תדעי שניצלת מיחסים לא מוצלחים עם בחור לא מוצלח – לא תקשורתי, לא אמביציוני, לא מחוייב לך. אלא שזו האהבה הראשונה שלך, ואת מאוכזבת מאד, ואולי כרגע את מתקשה לראות שאפשר להתאהב שוב, ובעוצמה לא פחותה, גם במישהו אחר.אני לא בטוח שזה ינחם אותך עכשיו, אבל אחת הדרכים להחלים מקשר לא טוב, היא להתחיל להסתכל לעתיד.

שלום
!אתה צודק ברוב הדברים.רציתי לעדכן ולומר שדיברנו בטלפון ולדעתי הוא יתחרט על כך בהמשך ויבין אולי שפיספס משהו טוב.חשבתי על כך שקשר אמור להיות מושתת על הדדיות: אם משהו לא טוב למישהו במע' היחסים, אז צריך למצוא דרך פשרה או שמישהו יוותר וכמובן להיות מודעים לכך. אך בקשר שלי הוא בוחר להרים ידיים ולהיפרד, לדעתי אין ספק שהיתנהגותו ילדותית מאוד, הוא לא יודע להתמודד עם דברים.מה שכן הבנתי מאנשים שרוב הגברים אינם בוגרים כ"כ.אני יודעת שאני חזקה ואני מסוגלת לעבור אותו, אך מפחדת שבעוד זמן מה הוא יחזור וירצה אותי חזרה ושוב אפול לזרועותיו ואז שוב תהיה הרוטינה של פרידה וחזרה כל מס' חודשים.האם לדעתך הבחור יתבגר מתישהו והאם אפשר לעשות משהו בנדון?אני חושבת שאם הוא היה מודע למעשיו ולרצונותיו, הקשר שלנו היה נפלא.קשה מאוד לעזוב קשר של 3 שנים ולהמשיך הלאה,אני מתלבטת אם להיות עם עצמי שזה נורא קשה לי או להתחיל לצאת לדייטים שזה יותר קל ויעסיק אותי.מצד שני אני אומרת לעצמי, אולי באמת אחרי הטיול הוא יתבגר ויבין דברים יותר לעומק, ואם נרצה אחד את השני אז נחזור, (אולי אני חייה באשליות, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה)תודה, לילי

לילי יקרה,
יש סיכוי טוב שהוא יתבגר מתישהו, ויש סיכוי טוב גם שמישהי תנצל את זה. אבל אני לא בטוח שזו תהיה את. ההכללות "שרוב הגברים אינם בוגרים כל כך" הן חסרות טעם. זה לא מנחם, וזה גם לא מועיל, וזה גם פתוח לכל כך הרבה פרשנויות, שחבל לעסוק בזה. אם אתם נפרדים, מוטב שתלמדי להפוך דף. אחרת זה עלול להפריע לך לחודשים, ואולי לשנים. ואם את פוחדת שבעוד זמן מה הוא יחזור וירצה אותך ותפלי לזרועותיו, הרי שאינך חזקה ואולי גם אינך מסוגלת לעבור אותו.את לא יכולה לשפוט מה יקרה לו. יכול להיות גם שהוא יחזור, יבין דברים לעומק, ואולי אפילו יבין באותו עומק שהוא רוצה מישהי אחרת, שהיא שונה ממך. אז נכון שקשה מאד לעזוב קשר של 3 שנים, ולהמשיך הלאה. ברור שזה קשה. דייטים הם פתרון חלקי. עדיף שתתחילי את תהליך ההחלמה לא בהחלפה של בן זוג בבן זוג, אלא לחפש דרך שבה תהיי שלמה עם עצמך ועם מה שאת עושה, ולמצוא עניין, קריירה, קידום וסיפוק לעצמך שאינם כרוכים בגבר זה או אחר. קשרים כבר יגיעו עם הזמן, וכשאת תהיי בעמדת כוח, תוכלי גם לעשות בחירות נוכונת יותר. כל עוד התדמית העצמית שלך תלויה בהיותך בת זוג של מישהו, הרי יהיה לך קשה מאד להיפרד מבן זוג שאינו מתאים או שאינו רוצה מספיק.