קשר עם ההורים הצעירים: איך לאזן

שלום,
אני בת 21, וחבר שלי בן 19 ואנחנו כבר שלוש שנים ביחד.הוא גר בת"א ואני גרה בקריות.כל הקשר היה לנו תסכול ממש גדול מהמרחק ובכל זאת שרדו אותו משישי לשישי, פעמיים בשבוע לראות את החבר/ה זה הדבר הכי קשה שאפשר. הבעיה שלי היא, ששנינו מאוד מחוברים למשפחות שלנו ומאוד קרובים אליהן, ואני לא חושבת שאחד מאיתנו ירצה איי פעם לוותר על מקום מגוריו למרות הרצון הענקי לגור ביחד. אנחנו עוד קטנים מידי לחשוב על ויתורים גדולים ,אבל זה ויתור שאני בחיים לא אעשה. הוא צעיר מידי כדי לחשוב על להתרחק מהמשפחה, והוא בצבא ועוד לא עבד בחיים או התחיל את חייו העצמאים אז אולי דברים ישתנו, אבל אני יודעת שגם לבקש דבר כזה הוא קשה מידי, ויודעת שבעתיד הוא יעבוד בת"א. לנסוע כל יום מהקריות לת"א, נשמע לי כל כך קשה ובקשה ענקית לבקש וגם כרגע בשלב הזה, אפילו אחרי 3 שנים, הוא לא מראה שהוא מסוגל לוותר או לנסות. ואני מבינה. אנחנו מתוסכלים שאנחנו כל כך אוהבים, אבל אולי לא יכולים להמשיך להיות ביחד בגלל שעה וחצי נסיעה.האם יש איזהשהו סיכוי להציל מערכת יחסים כזו?

מ יקרה,
אתם צעירים עדיין, ויש לזה הרבה משמעות באשר לקשר עם המשפחה. בסופו של דבר, המשפחה החדשה שנוצרת הופכת להיות התא החשוב, ומשפחת המקור למקור תמיכה, אבל לא לגורם החשוב ביותר. חשבי לרגע על הקשר של הוריך עם משפחת המקור שלהם, ביחס לקשר שלהם למשפחה הגרעינית שלך. האם גרים בסביבת הוריו? הוריה? האם הקשר הדוק כפי שאת רוצה שיהיה לך עם הורייך?המרחק ממשפחת המקור מתרחש עם הזמן, והמעבר הזה, לתת למשפחה הגרעינית החדשה למלא את המקום הזה כשאת "אם המשפחה" הוא לא תמיד קל, ולוקח זמן. הוא קשה יותר כאשר התלות בהורים גדולה יותר, ואתם צעירים, והתלות גדולה עכשיו. עוד כמה שנים, כאשר תהפכי להיות עצמאית יותר, תצטרכי לשנות את זה. למענך ולמען בן זוגך ולמען הילדים שלכם. בינתיים – יש דילמה, עד שתהפכו להיות עצמאיים יותר ותבינו שאתם צריכים לראות את הדברים אחרת.

האמת שהוריו של בן זוגי מאוד קרובים להוריהם(פיזית ורגשית) גרים דלת ליד דלת, וכמו כן גם הוריי קרובים להוריהם. עברתי המון דברים בשנים האחרונות עם הוריי עד כדי כך שאני אוותר על אהבה ולא אוותר על להיות קרובה אליהם, ולא על התלות. אני כן רוצה לגור לבד אך להיות מרחק מה מהם כי אני יודעת כמה אנחנו צריכים את זה.בכל אופן אתה צודק, אנחנו עוד צעירים כדי לדעת אבל נורא מתסכל להסתכל על העתיד בציפייה שלא יהיה קל, ומי יודע בכלל מה יהיה ומבטיח שאחד הצדדים יוותר. אף אחד.בכל אופן רציתי לומר לך ממש תודה על התגובה, היא בכל זאת עודדה אותי. לא ציפיתי לפיתרון מהשמיים אבל תודה. אני נהנית מאוד לקרוא אצלך בפורום, לדעת שיש מישהו שמוכן לתת יעוץ בחינם לכל השואל שאלה, זה מדהים ומצווה גדולה. תודה רבה.