קשר משפחתי מורכב: מה עושים?

אנו זוג בשנות ה30 + שנינו בפרק ב . גרים יחד . אנו יחד כבר כמעט 3 שנים . אין לי קשר למשפחה שלו . לא לילדים שלו . להפך הם נגד הקשר. בהתחלה הכל היה וורוד אהבה גדולה . לא היה רגע שלא היינו יחד. הוא עובד עצמאי בתחום מכירות ולכן נסענו יחד. הוא התעקש.. בהתחלה ... ולכן אני זוכרת את זה בתור תקופה כה יפה של יחד וצחוקים וכייף. ביחד. היו לנו נפילות כמו לכולם . תמיד סלחתי . רציתי להכיר את משפחתו . אמא שלו קיללה וצעקה עלי . שתקתי. הבנות שלו כעסו שיש לו קשר . הבלגתי. קיללו ודיברו לא יפה . ספגתי. הגעתי למצב שאני פשוט מקנאה כל פעם שהוא נוסע אליהם . שונאת את ההרגשה הזו אבל זה גם הרבה בדווקא. בגלל שהבנות שלו גילו שיש לו קשר איתי הוא ניתק איתי את הקשר לפני כשנה בערך לתקופה של כ 3 חודשים . בתקופה הזו הכרתי מישהו . יצאנו מדי פעם רק לבילויים . ליבי היה איתו כל הזמן . זה כדי שלא אשתגע מגעגועים . אני באמת אוהבת אותו. אחכ חזרנו . היתה תקופה של חודש שהכל היה סבבה . אחכ הדברים קצת השתנו. פתאום אם יש לו נסיעה נניח לתא (אנו מחיפה) ביקשתי להצטרף לנסיעה בלבד כי אני אוהבת את החברה ואת הנסיעה . הוא מסרב. ככה פעם אחר פעם. הייתי בהריון ממנו עם תאומים ועשיתי הפלה מאוחרת שמאוד הכאיבה לי בלב. הוא אומנם ניסה כמה פעמים להיות איתי אבל לא הרגשתי את זה מספיק חזק ולכן הלכתי על הפלה בשלב כה מאוחר שאני מצטערת עליה בכל ליבי גם אם הוא לא היה איתי. כי הרגתי ילדים שלי . וזה כל כך כואב לי . כרגע מציק לי שהוא כבר לא מצלצל אלי ביום יום שיוצא לעבודה . לא בקשר רק כאילו בא לישון בבית . בקושי יוצאים בימי חול .. בעצם לא יוצאים בימי חול. בימי שישי הוא הולך למשפחתו כמעט כל יום שישי . וגם חמישי .. גם באמצע שבוע סתם אם באיזור או לא . בשבילם יש לו כוח זמן וכסף .. שאני מבקשת משהו . אז אין . אין כוח אין כסף אין דלק. לנסיעות שהוא נוסע אסור לי להצטרף . כשהוא ישן הוא ישן כשהפלאפון נעול בכיס המכנס בריצרץ וסגור כי הוא טוען שאני מחטטת .. אבל לי הוא מחטט חופשי .. במחשב בנייד . לא מפריע לי . אין לי סודות . כשהוצאתי פירוט שיחות היו שם שיחות עם אישה במשך שעות . טען שזה משהו נקודתי שטופל . סרב לספר מה . אני כועסת רותחת אבל אוהבת . אתמול היה ערב טו באב . קניתי לו מתנה התבטלה לו עבודה . ונשארה רק עבודה אחת בצפון . חשבתי ניסע יחד בדרך ניכנס למסעדה . נחגוג . אבל כלום הוא סרב בתוקף ונסע לבד וגם אחרי שהבטיח שיחזור מוקדם התעכב בכוונה אצל הוריו. כשצלצלתי אמא שלו והוא צחקו עלי בטלפון ... שיעני הוא נשאר לישון אצלה. הגיע מאוחר וכבכיתי ואמרתי לו שהוא אפילו פרח לא הביא לי ואני חשבתי על מתנה ועל בילוי הוא אמר שהוא לא אוהב עכשיו שבאים איתו בזמן עבודה . ושהחג הוא לא מאמין בו. אבל אם יקראו לו משם להרכיב ארון או בורג הוא רץ...במה אני לא בסדר ? חוץ מזה שאני עושה מעצמי כלום ... במה הוא לא בסדר ..אפשר איזו שהיא עצה שאם יקרא אותה יבין כמה הוא לא בסדר .. או שמא אני לא בסדר ... אשמח בבקשה בדחיפות .תודהרונלי

רונלי יקרה,
לא כתבת אם יש גם לך ילדים. אבל ברור שהוא לא שיתף אותך בחיי משפחתו, ואולי לא רק בגלל ההתנגדות שלהם, אלא משום שאין לו הכוח להכניס אותך פנימה, ולהשיג את הכבוד שלהם כלפייך, לא בגללך, אלא בגללו. או משום שהוא חושש שלא יכבדו אותו מספיק, או משום שהוא לא רוצה מספיק, ואולי שילוב של השניים. העובדה שהיפלת רק החריפה אולי את העניינים מבחינתו, כי גם הוא רואה בעינייך את אשמתו, וזה קשה לו. זה מוכרח להיות קשה לו, גם אם יכחיש, וגם אם את מנסה להסתיר זאת. את מרגישה כך, והדברים ברורים מתוך דברייך כאן. היית רוצה קשר טוב יותר שיוכל לשמור גם על האפשרות שיהיו לכם ילדים משותפים, ולא הרגשת בזה.יש אפשרות ללכת ליעוץ זוגי, אבל הדברם שהעלית אינם אופטימיים כלל. המרחק ביניכם, ואולי הריחוק ביניכם, נראה גדול, אלא אם הקצנת את הדברים והיית חד צדדית. אם זה כך, ואם את חושבת שיש סיכוי, או שלפחות שהוא באמת רוצה להיות איתך גם אם רק בתנאים שלו, לכו ליעוץ זוגי. ואם לא, אולי הגיע הזמן שתחפשי משהו שיתאים לך יותר. את מחפשת "פתרון פלאים" – משהו שיקרא שיראה לו את האור, אבל זה לא עובד כך. כנראה שזה לא יספיק.