קשר מרחוק: מה באמת מרגיש הגבר?

יצאתי לתקופה קצרה עם בחור מקסים אבל הייתי במקום לא טוב עם עצמי והרסתי את הקשר. הוא נשאר לי במחשבות ואחרי שלוש שנים כשכבר גרתי במדינה אחרת לצרכי לימודים כתבתי לו שאני בביקור בארץ ואשמח להיפגש. הוא הסכים אבל זה לא יצא, המשכנו קצת לדבר והוא בא אלי לשבוע! הוא היה במלון ולמדנו להכיר מחדש, בילינו רוב הזמן ביחד והיה ממש טוב. משיכה, עניין. הוא אמר לי שזה יותר טוב ממה שיכל לדמיין ושאני מוצאת חן בעיניו אבל יהיה קשה להיות במערכת יחסים כשאנחנו חיים במדינות אחרות... כשהוא נסע הוא קנה לי דובי ואחרי שנסע דיברנו עוד קצת, הוא אמר שהוא מתגעגע אבל מה הטעם להגיד את זה ולהתבאס שאני לא לידו אם הוא לא מאמין באמת שאחזור לארץ, מה הטעם להתמסר עד הסוף מכל הלב אם הוא לא באמת בטוח שאחזור. אני מצידי מאד מתגעגעת, כתבתי לו כמה פעמים והוא עונה אבל לא יוזם שיחה בעצמו. כתבתי לו שיש לי תאריך חזרה - עוד שישה חודשים, והוא נשמע שמח, אבל זהו. מאז כבר שבוע לא שמעתי ממנו. אני מנסה להבין אם זו הייתה סתם חוויה כיפית בשבילו לנסוע למישהי בחו"ל, אם כל כך מהר ירד לו ממני או מה בעצם קרה כאן...

אפרת יקרה,
סיפרת על הקשר שיש לך עם הבחור המקסים שפגשת, ושהמפגש השני היה מאד טוב, אבל גם שעד שתחזרי לארץ ייקח עוד חצי שנה, ושאלת – מה הוא מרגיש באמת?אני לא יכול לדעת, כמובן. אני לא יודע עד כמה יש לו סבלנות לחכות, גם לא עד כמה מצאת חן בעיניו (נגיד, לא בין 1 ל- 100, אבל אולי כמה בדיוק אי שם בין 70 ל- 95)?, מה האופציות האחרות שלו? כלומר, האם יש לו עוד מישהי שהיה רוצה, וגם איתה הדברים לא לגמרי ברורים? ועם כל כמה שמצאת חן בעיניו, עד כמה הוא חושב שהוא יכול לסמוך עליך, בהתחשב במה שהיה ביניכם לפני 3 שנים? והיות שאני גם לא יודע במה "הרסת את הקשר", אני גם לא יכול לשער מה מפחיד אותו, אבל אני גם לא יכול לדעת אם משהו עדיין מפחיד אותו בשל מה שהיה אז, ועד כמה? כלומר, האם יש בו מחשבה כלשהי על כך שייתכן שאת לא "בטוחה" עבורו, במובן שאולי זה לא יסתדר ביניכם בגלל אותם דברים של אז?אז אני יוצא מתוך הנחה שהוא גבר מקסים ונורמלי, כנראה עם כוונות טובות (עובדה, לקח סיכון, נסע עד אלייך, והיה ביניכם ממש טוב. כי באמת מצאת חן בעיניו בשבוע הזה, אבל גם עם חוסר ביטחון בכך שזה באמת יילך. כמה חוסר ביטחון? – לא יודע. נגיד, 20-30 אחוזים מתוך מאה. לפי התגובה שלו, שיהיה לו קשה להיות במערכת יחסים "מרחוק" – אולי אפילו יותר (או ל חילופין, שמצאת חן בעיניו בשלב הזה יותר קרוב ל 85 מאשר ל 95).ברור לי שאם הייתם קרובים זה לזה, גבר מקסים ונורמלי, בתנאי שהוא רוצה קשר זוגי קבוע וטוב, בתנאי ההכרות שהיו ביניכם, ובתנאי מציאת החן ההדדית שהיתה, היה מחליט להשקיע את המאמץ, כדי לקבל ביטחון גם ברצון שלו, גם ברצון שלך וגם ביכולת שלכם להפוך לזוג יציב וטוב לשניכם. אלא שזה לא המצב.בתנאים האלה – יתכן מאד שהוא לא בטוח שהוא יחזיק מעמד ויצליח לשמור על הקשר איתך כקשר בלעדי עד שתחזרי, יתכן שהוא לא בטוח שאת תחזיקי מעמד בקשר איתו כקשר בלעדי, ולא תמצאי במקרה, בטעות, את אהבת חייך בנסיעה מקרית משותפת באיזו מונית או בביקור מקרי לגמרי באמפייר סטייט בילדינג (סתם יצרתי לי אפשרות רומנטית מתוך הסרטים), ויתכן שהוא לא בטוח ביכולת שלכם להתמיד בקשר לאורך זמן. ואם הוא לא בטוח בזה, למה לחכות חצי שנה "סתם"?יתכן שהוא הרבה פחות רומנטי ממך, ופחות חושב ש"האהבה תנצח" כאשר יש מכשולים לא פשוטים בדרך. יתכן שהוא לא רוצה להיות לבד חצי שנה, וקשר מרחוק יכול להיות המון רגשות והצפה רגשית חיובית לאדם אחד, ולבד מאד לאדם אחר. כך או כך, נראה שהוא יותר פרקטי ממך, אולי גם יותר סקפטי ממך ביחס לרומנטיקה ולשאלה: "האם זו האחת שלי?"אני לא יודע מה הוא חושב. הוא שומר איתך על קשר, ואולי כדאי לשאול אותו את השאלה: ראה, היה מאד טוב. הייתי מאד רוצה שכאשר אחזור ארצה, נוכל להיות ביחד, ולבדוק עד כמה טוב לנו ביחד וכמה מתאימים, כי את אופטימית מאד בעניין הפוטנציאל של הזוגיות שלכם. איך הכי נכון לשמור על הגחלת, ולאפשר לזה להתממש?ובין יתר האפשרויות – אולי גם ביקורים זה את זה באמצע, כי שווה לכם, וכי אתם צריכים לחזק זה את הביטחון של זה, ואת הכיף של הביחד שלכם, מתוך מה שאפשרי וריאלי, ולחפש את הטוב יותר בתנאים שאתם יכולים – אבל ללא הלחץ. גם חברות טובה עם גרעין והבטחה של רומנטיקה ומיניות יכולים לעזור בדרך, גם אם לא להבטיח את התקופה של חצי שנה.ולא כתבת לי בני כמה אתם, כי אם אתם בני 20, הדינמיקה אחרת מזו של גיל 30, ואחרת מזו של פרק ב' או ג' בגילאי 50, מה שיוצר עוד אפשרויות רבות נוספת כתשובה לשאלה "מה הוא מרגיש באמת?"

תודה רבה על התגובה המפורטת!
אנחנו בני 30. הוא בשנה האחרונה לתואר השני שלו וכשהעליתי הצעה שניפגש איפשהו באמצע הוא אמר לי שהוא לא באמת יכול כלכלית לטוס כל חודש-חודשיים, אני מבינה את זה.
בפעם הקודמת הרסתי משום שהייתי במקום נמוך עם עצמי, לא הצלחתי להכיל שמישהו כל כך רוצה אותי במיוחד שזה מישהו שאני כל כך רוצה בחזרה. בכל פעם שהתקרבנו הרגשתי מוצפת והייתי מסיימת את הקשר.אחר כך כמובן שהייתי נרגעת וחוזרת לפייס אותו ולהתנצל עד שהוא כבר לא יכל. הוא אמר משפט שלא אשכח - שהוא רוצה להיות עם מישהי שרוצה אותו בחזרה. ואני כאבתי שאני כ"כ רוצה אבל יוצא לי הפוך.אני מבינה שיתכן והוא מבוהל ולא בטוח שיכול לסמוך עלי לאור ההיסטוריה אבל אם זה המצב למה הוא בא אלי למדינה אחרת מלכתחילה?

אפרת יקרה,
לפעמים אנחנו עושים משהו מתוך תקווה שזה יצליח, ורק אחר כך מנסים לחבר את התקווה למציאות, ולפעמים ללא הצלחה. כך שיכול להיות שהוא עשה את זה מתוך מחשבה שהוא יידע לעמוד בזה אחר כך, או שהמציאות (ואני מדבר כרגע על התנאים האובייקטיביים) תהיה יותר טובה בהמשך. אולי קצת כמו שאת נעת בין תקווה לחוסר ביטחון, בסיבוב הראשון שלכם.