קשר מסתורי: שאלות שצריכות מענה

לדר' אורן חסון היקר
שלום,כתבתי לך עם אותו כינוי ב-29.9.14. אתמצת חלק מהסיפור כאן - אני בת 33, בקשר 10 חודשים עם בחור דתי מארצות הברית בן 34, שאין לו כלל משפחה, למעט אחות שהוא לא בקשר איתה. אחרי חצי שנה של היכרות וטלפונים יומיומיים איתו גיליתי שהוא היה נשוי בעבר, לדבריו פיקטיבית כדי לעזור לאותה בחורה. היה לי משבר אמון, שאליו התווספה שאלת יהדותו בגלל חוסר במסמכים. בגלל שנוצרה התנגדות גלויה של קרובת משפחתי לקשר והיא עירבה אנשים מהקהילה שלו, הוא התנגד לשתף פעולה לבירור העניין, דבר שעורר את חשדי. אחרי משבר מתמשך ומספר ריבים שהובילו לפרידות וחזרות, הקשר קיבל תפנית של 180 מעלות. אני הבנתי שדרך התקשורת שלי איתו היתה שגויה, והוא מאוד רגיש ואני צריכה לדבר איתו באופן הרבה יותר חיובי ולא לבוא אליו בטענות. הוא באמת התחיל לשתף פעולה. לאחרונה, הוא שילם לי על כרטיס טיסה וביליתי עימו 3 שבועות. הגעתי אליו מתוך כוונה לתת עוד הזדמנות לקשר, כדי שגם אם לא יסתדר אני אדע שלפחות ניסיתי. יצא לנו לבלות הרבה זמן ביחד. אנחנו מסתדרים טוב ביחד, הוא בחור מאוד רגיש שמביע חיבה, מפנק, נדיב, מצחיק, חכם. הוא דאג להכיר לי כמה שיותר ממכריו וחבריו. כך שכן נוצר לי בו אמון, אם כי חלקי, בהתייחס לעבר.אנחנו מדברים על חתונה בעתיד, והוא החל בתהליך של בירור יהדות.אני עדיין בספק לגבי החתונה ויש לי מספר סיבות - הוא מאוד עקשן, לרב נעשה פעילויות שהוא רוצה. אם כי יש לציין שהוא מאוד אכפתי כשהוא בוחר פעילויות. למשל, אני מאוד רוצה ללכת לקניות, הוא מתעקש ואנחנו הולכים למסיבה בערב כי הוא רוצה שיהיו לי חברות בסביבה שלו.שנית, הוא השתכר מספר פעמים וזה הדאיג אותי. הוא שתה הרבה וודקה. מה שדווקא גרם לו להיפתח יותר ולבכות בנוגע לעבר שלו וילדותו הקשה. התוצאה מבחינתי חיובית, אך השתייה מדאיגה.שלישית, אני יודעת שיש גברים בעבר שיותר נמשכתי אליהם בעבר. ביחסים עימו לא הגעתי לסיפוק מיני כמעט. אבל זה קשור גם לכך שאני לוקחת סרוקסט.הוא מאוד קנאי, למשל, הוא כועס שאני מדברת עם השכן שלי, וטוען שהשכן מדבר איתי רק כי הוא רוצה לנצל אותי מינית. זה נראה לי מוגזם. מה שכן, יש לו השקפה דתית, וגם אני קנאית ולא רוצה שיהיו לו ידידות בנות, ואין לו.בחירה בהמשך יחסים איתו כרוכה בכך שהוא רוצה שנגור בחול שנתיים ואז נעשה עלייה. המשפחה שלי אומרת שהוא לא יעשה עלייה, ואז אני עלולה להיתקע שם.אני לא יודעת מה לעשות. ניסיתי טיפול קוגניטיבי וגם טיפול פסיכו דינמי, ואני לא מרגישה שהם עזרו לי בכלל לקבל תשובות.אני שוקלת בחיוב גם להגיע אליך לטיפול. אני אשמח אם תשתף אותי בתובנות שלך בפורום זה, כדי להפחית מהחששות שלי.תודה רבה, צופית

צופית יקרה,
אני גם לא אוכל לתת לך תשובה באשר ליהדותו, וגם לא לשאלה אם הוא יירצה לעלות לארץ או לא. אני לא יכול לדעת את זה. אלא שיש בקשר הזה דברים רבים שאינם ידועים לך, ושהוא מסתיר מפנייך, לפחות לזמן מה. גם לא ברור לי כמה זמן אתם ביחד באופן מעשי. כלומר, הבנתי שביקרת אותו שם. האם הוא ביקר אותך כאן? הבנתי שאתם מתראים, האם זה רק מדי פעם? - בעשרה חודשים הללו, כמה זמן הייתם ביחד בסך הכל?האם הוא קרוב לחבריו? האם הוא הכיר לך אותם? האם ביקרת במקום עבודתו? עד כמה את יודעת עליו שלא רק דרכו?

דר חסון היקר,
התבאסתי קצת מהתחומים שלך. חיכיתי כל השבוע לתגובתך והיו יותר שאלות מתשובות. אתה צודק. לא הייתי ברורה. הכרתי אותו לפני 10 חודשים. אנחנו מדברים כל יום ומסמסים. הוא ביקר אותי בארץ ביוני לשבוע אחד, כדי גם להכיר את משפחתי. אח"כ הייתי שבועיים אצלו, מרבית הזמן גרתי איתו. הוא ביוזמתו הכיר לי את כל החברים שלו ואת הרב שלו. מאוד היה חשוב לו להציג להם אותי ולהיפך. לפני חודש הייתי אצלו שוב בארצות הברית 20 יום. גרנו יחד והסתדרנו יחד. הוא מצחיק, חכם, נדיב, מפנק, מחמיא. הוא כן סיפר על משפחתו. הסיפור שלו מאוד קיצוני ולכן יש בי ספק לגבי אמיתות הדברים. אימו היתה מכורה לאלכוהול ועם בעיות נפשיות. היו לה 3 ילדים מ3 גברים שונים. בן זוגי גידל את אחיו התינוק כשהוא עצמו רק בן 12. האח נרצח על רקע סכסוך. בקיצור, ילדותו קשה ביותר.
אבל הוא עצמו חכם, אקדמאי, עובד בעבודה קבועה מעל 10 שנים, באוריינטציה גבוהה להקמת משפחה.
לאחרונה אנחנו מתווכחים המון על שטויות. למשל אני רוצה שתהיה לנו מכונת כביסה, הוא אומר שזה יקר מידי ומסתפק במכונה המשותפת לבניין שלו שבמרתף. הדאגה שלי היא להתנהלות שלו בוויכוחים: הוא צועק, מנתק בפרצוף, הוא לא מקלל אבל כן מעליב. הוא גם לעולם לא מודה בטעויות, תמיד מאשים אותי שאני מתלוננת יותר מידי ודוחקת אותו לפינה. אני באמת אחת שמקטרת הרבה. הרבה פעמים אמרו לי זאת.
השאלה היא מה לעשות? אני מאוד אוהבת אותו ורוצה להתחתן איתו. אני מודאגת מההתנהגות שלו.
אני התנדבתי שנתיים במעון לנשים מוכות וכל ניואנס קטן מעלה בי חשש שחלילה זה יהפוך לאלימות פיסית. הוא נורא כועס שאני אומרת לו את זה. אומר שאם אני מרגישה בסכנה, אנחנו צריכים להפסיק לדבר.
מה לעשות? אני מבולבלת יותר מידי זמן וגם בגלל שאני בת 33 אני מאוד לחוצה לגבי ילדים.
תודה רבה ושבת שלום.

סליחה על הטעויות. זה התיקון האוטומטי של הנייד.
היינו יחד בפועל 6 שבועות. בזמן שהייתי אצלו היה לו חשוב שאכיר את קהילתו ושנשתלב בקהילה שלו. היינו יחד בהמון אירועים חברתיים קהילתיים.
עוד הערה: בן זוגי עזב את הבית בגיל 17. המון שנים אחר כך האח נרצח כי הסתבך בסמים. לא היה ביניהם קשר בתקופה זו.
בן זוגי לא מעשן, אבל כן שותה וודקה מידי פעם, כשזה קורה הוא בדרך כלל נפתח, מתחיל לבכות ולהגיד שהוא לא שווה. השתייה שלו גם מדאיגה אותי. היתה בתדירות של פעם בשבוע. שאמרתי לו כמה זה מפריע לי, אמר שהפסיק. אבל אין לי דרך לוודא זאת.

צופית יקרה,
חשדתי שאת לא מכירה אותו מספיק, ולכן השאלות ששאלתי הן שאלות מאד משמעותיות לתשובה שלי, וחלקן הן שאלות חשובות שאת צריכה לשאול את עצמך. כפי שאת אומרת: הייתם ביחד רק שישה שבועות, ויש לך המון שאלות באשר לאמינות שלו, ובכלל זה דברים מהותיים שהוא הסתיר ממך (כמו שהוא היה נשוי בעבר) ובאשר להתנהלות שלכם בויכוחים, ושהוא לא מודה בטעויות, וגם בשאלת הזהות שלו. את לא יכולה לדעת מספיק, על סמך שלושה שבועות איתו בארה"ב, אם הסיפור שלו אמיתי. ואת לא יכולה לדעת, על סמך שישה שבועות נטו ביחד, אם אתם מסתדרים. זה הימור לא קטן כי את באמת לא יודעת מספיק, ולכן מתלבטת ובצדק. את יכולה לראות סימן טוב בכך שהוא הציג בפניך את החברים ואת הרב שלו (האם זה היה בבית הכנסת?), אבל את לא יכולה לדעת אם יתר הסיפורים שלו נכונים או לא. העובדה שאת מטילה בכך ספק, רומזת לכך שאולי האשם הוא לא רק בך.אני חושב שאולי הדבר הראשון שאת צריכה לדאוג לו, הוא לכך שהתקשורת ביניכם תהיה טובה יותר. רק אחר כך לבחון את האמונה שלך בשאלה מיהו באמת, כי אם אתם לא מסתדרים, אז מה זה משנה מיהו, נכון? ואת השאלה מיהו ומהו, אפשר לדעת על ידי יותר זמן איתו ביחד, בסביבה שלו.