קשר מורכב: מה עושים?

שלום רב,
שמי מאיה ואני אם לתאומים בנים יחידים בני שנתיים ותשעה חודשים.לפני לידתם הנישואים שלי ושל בעלי היו נהדרים מהרגע שהתאומים נולדו (שיהיו בריאים) אנו לא מפסיקים להתווכח ולריב בעיקר בעניין חינוך הילדים.שנינו עובדים והילדים בגן ומהרגע שאנו יחד איתם אחה"צ עד הבוקר כל הזמן יש מצדו תלונות, הערות, ביקורות ותחושה שאני אפס למרות שאני מטפלת בהם בצורה מושלמת, היחס שלי אליהם הטיפול האהבה שאני מעניקה להם הכל מושלם עד שהוא נכנס לתמונה.הערתי לו מס' פעמים הוא אומר שהוא ישתנה אך שוב לאחר מס' ימים הכל חוזר.התייעצתי עם עו"ס שהיה בביתי אך בעלי לא היה מעוניין שאמשיך את הפגישות..בינתיים ממשיך להיות קשה איתו וגם עם הילידם כי הם לא הכי קלים שבעולם כך שקשה לי איתם והוא מקשה יותר.הוא מצדו מתכנן הריון נוסף בקרוב אך אני לא מעוניינת, זה ישמע נורא אך אני מעוניינת בעוד ילידם אך לא ממנו, כי אני יודעת שהוא רק יציק ...מה עושים מחכים שהזמן יעשה את שלו ודברים יסתדרו? שורדים? מתגרשים?אנא עזרו לי בדחיפות כי אני ממש מותשת מהעניין הזה ומהמחשבות .

מאיה היקרה
מאוד מוכר לי המקרה שלך . גם לי לצערי הכל השתנה לאחר הילד הראשון שיהיה בריאאז תזניחי את זה כמוני 4 שנים עכשיו איחרתי את המועד ואנו לפני גירושיןלכו ליעוץ נישואין ומהר. הילדים מביאים הרבה שמחה ואושר לחיינו אך זה מאוד מאודמאוד קשה אנו נתנו את כל כולנו לילדים והזוגיות שלנו הלכה לא ידענו לחיות ולתת לילדיםוגם לעצמנו נתנו רק לילדים אהבה 24 שעות אהבה מטורפת ועבודה, ובית והכולוהנה הכל נהרס. תדעי לשמור על מה שיש ולתקן לפני שיהיה מאוחר מידיהילדים מרגישים הכל את המתח את האווירה חבל הכי חשוב שהילדים שלנו יהיונורמלים ויגדלו בבית שקט רגוע ואוהב אנחנו המראה שלהם הם לומדים מאיתנו הכלבהצלחה חמודה

הי ריקי, תודה על תשובתך, הצטערתי לקרוא שאתם לקראת גירושין .אני מאוד מקווה שזה לא יקרה לנו למרות שלפעמים זה נראה רק כמו עניין של זמן ולפעמים זה נראה לנצח.באמת אנסה קצת יותר להיות רגועה ולהבין גם כשלא הכי צריך אולי זה יעזור.יש סיכוי שאצלכם זה יסתדר? מקווה שאני לא פולשת לחייכם הפרטיים.לגבי יועץ הנישואין אילן לנו תקציב לזה וזה גם אחד הדברים שמעיק עלינו וגורם ללחצים ומריבות, בכל אופן מבחינתו הוא לא יסכים כי הו "יודע הכל"...מקווה שיהיה טוב, בי בינתיים

מאיה יקרה,
לזמן יש תכונה טובה ורעה גם יחד. הוא חולף, בין אם הדברים מסתדרים ובין אם לאו. הוא כשלעצמו אינו עושה דבר, אבל אנחנו יכולים לשנות דברים, עם הזמן, או לא.יש כמה דברים שאינם ברורים לי בקשר שלכם, ושמצביעים על כך שהמצב יותר מורכב. למשל, מה עשה עובד סוציאלי אצלכם? אם זה היה סתם ידיד, זה סיפור אחד, אבל אם לצרכים מקצועיים, כפי שזה נשמע, אז יכול להיות שיש עוד הרבה דברים שאינך מספרת לי, ושאולי משפיעים על הקשר שביניכם.נכון שיעוץ זוגי עולה כסף. אבל בדרך כלל גירושים עולים יותר. צריך לבדוק מה המאזן, ולפעמים זהו מאזן אימה. אני גם לא בטוח שאתם רבים על חינוך הילדים (ולא כתבת לי בדיוק מה זה אומר), אבל אני חושד שמדובר בעיקר על בילוי הזמן איתם, כלומר, על המטלות עליכם. אבל יכול להיות גם שמדובר בהערות של אחד מכם על הפתיל הקצר של השני ביחס לילדים. העובדה שהוא רוצה ילד נוסף במצב הלא בריא שביניכם מעידה, כך נדמה לי, על כך שאולי נוח לו להטיל את הילדים עלייך, אבל אולי אני טועה.לא נתת לי מספיק מידע כדי לומר לך משהו מעבר לכך, פרט לזה שהמצב קשה מאד בעינייך, ולכן שהגיע הזמן לעשות משהו.

שלום
דר'תודה רבה על התייחסותך.לגבי העו"ס הגעתי אליו דרך המועצה האזורית (כי כך זה ללא תשלום), לא הכרתי אותו לפני כן ורק פעם אחת הוא היה בביתנו בהסכמת בעלי.דרך אגב מעולם לא בגדתי בבעלי ואני לא חושבת על זה אני מאמינה שגם הוא לא בגד.לגבי הוויכוחים שלנו , בדר"כ זה על חינוך הילדים ואתן דוגמאות:התאומים בני שנתיים וחצי מתחילים להראות סימני רצון לגמילה מטיטולים, סוכם ביני לבין הגן שאת הגמילה נעשה יחדיו לאחר חופשת הפסח אבל בעלי מייד מראה התנגדות והתערבות שלא לצורך לטענתו אפשר כבר עכשיו אני מסבירה לו שעדיין קר שהם רק מתחילים להראות סימני רצון ושזה צריך להיות בשיתוף עם הגן אבל הוא בדעותיו , הוא מאוד מושפע מהסובבים אם הוא שומע שבן של חבר גמול מגיל שנתיים אני יודעת שנחזור הבייתה והוא יתחיל לקטר ולהביא דוגמאות , כך גם לגבי גמילה ממוצץ, לדעתי כשהילד מחליט לא לרצות את המוצץ ולהבין שהוא מספיק גדול אז זה הזמן אבל בעלי מושפע מהסביב ה וגם מהכיס...אני קוראת המון בענייני ילדים ומשפחה וצופה בתוכניות רלונטיות ואפשר להגיד שמבינה קצת יותר ממנו (סליחה על השחצנות) אבל הוא רוצה להבין רק בדרך שלו.זה בקיצור דוגמאות לוויכוחים...כאשר אנו יחד לבד ללא הילדים אנו מתווכחים אבל בהרבה פחות ואפילו נהנים יחד.כשאנו עם הילדים מתחיל הלחץ והתערבויות מיותרות מצדו שגורמות לי להרגיש אפס .מקווה שהבהרתי את עצמי יותר.שאלתי: איך מתמודדים עם המצב וגורמים לאוירה יותר נעימה בבית? איך ממעיטים את הוויכוחים ההתערבויות והביקורות שלו ? והאם בכלל זה אפשרי?????תודה רבה