קשר: מה המשמעות של 'לא מצליח לפתח רגשות'?

אני בזוגיות כמעט 4 חודשים וההפרש גילאים ביננו הוא כמעט 5 שנים שאני הגדולה יותר. לפני כשבוע הוא שיתף אותי בתסכול שלו שהוא לא מצליח לפתח רגשות אליי ושאני הקשר הכי מדהים שהיה לו. באותו יום לא הייתי מופתעת הייתה לי תחושה אבל בחרתי להאמין שיהיה בסדר. אני מאוד אוהבת אותו ולא רוצה לאבד אותו. דברנו ולאחר יומיים לקחנו סופש הפסקה ואני בקשתי יותר והוא הבין. כעת אני במוצת דרכים שאני לא יודעת מה לעשות. מאותו יום אני בדכאון גדול בפרט שזה תפס אותי בתקופה שבה אני פחות חזקה. אני לא רוצה להפרד אבל אני לא יודעת מה לעשות??? להשאר ככה רק מעצים לי את הכאב וכל מה שהייתי מקווה שאחרי כמה ימי הנתק הוא יסתכל עליי ויבין שהוא כן מרגיש ואני חסרה לו. איך יואים מהפלונטר הזה???? הבנתי גם שהגשתי לו הכול על מגש זהב מבלי להתאמץ ולכן הוא ככה. האם אפשר לתקן את המצב?להחזיר את היחסים לתקינים?כשהוא סיפר לי מה עבר עליו הוא לא הסכים שנפרד אבל יומיים אחכ ביקש סופש לבד לחשוב ואני בקשתי יותר מיומיים בתקווה שאני אחסר לו יותר

ריקי יקרה,
לא כתבת בני כמה אתם. יש הבדל אם אתם בשנות הארבעים שלכם, או בני 20 ו- 15. או 30 ו- 25. אני יוצא מתוך הנחה שאתם שניכם בשנות העשרים שלכם...העניין הוא שהוא, מסיבותיו שלו, לא רואה אותך כבת זוג שלו בטווח הארוך. זו פחות או יותר המשמעות של "לא מצליח לפתח רגשות". האם בשל הפרשי הגיל שלכם (ומוסכמות החברה, דעות הוריו, דעתו הוא, ועוד...)? – לא יודע. אולי גם בגלל דברים אחרים שאינם קשורים לזה, ואולי הכל ביחד. בכל מקרה הוא אומר לך: "ריקי, יש בך המון תכונות נפלאות, שקודמות לי מאד, אבל בצד זה יש גם כמה דברים אחרים שאני לא מצליח להוריד מסדר היום במחשבה שלי, והם לא מאפשרים לי להתמסר אליך".האם אפשר לצאת מזה? האם את יכולה לעשות משהו? – לא יודע, מכיוון שאני לא יודע מה בדיוק עובר בראשו, מה הרקע שלו, עד כמה הוא מושפע על ידי אחרים, מה הוא באמת מרגיש או לא, ומה תוכניותיו לעתיד, וגם לא מה בדיוק קרה ביניכם. ובכלל לא בטוח שהעובדה שהיית טובה עבורו, וטיפלת בו, קשורה לעניין. יתכן, לכן, שיהיו ביניכם עוד פרפורי גסיסה של תהליך הפרידה, ואולי התעשתות דווקא, וחיבור מחודש (שבו תרגישי בטוחה פחות מקודם, בשל ההתחבטות שלו...). את מבחינתך אמורה לדאוג למה שטוב לך, ואם את רוצה להמתין ולצפות לו, ולהיות סבלנית, ועם איתותים חיוביים זה בסדר, ואם את רוצה להגן על עצמך רגשית ולהפסיק, גם זה בסדר. אני לא יודע מה נכון יותר, אבל עושה רושם שהסיכוי להצלחה לא מאד גדול. ואת זה את יודעת גם בלעדי.