התנהגות שיתופית: טיפים ליחסים

שלום,
אני בת 32, גרושה ואם ל2 נסיכים בני 8 ו-6.אני חיה עם בן זוג בן 42 כבר שנה וחודש.. בהתחלה הכל היה מושלם. בן-זוגי אוהב אותי מאוד ומעניק לי את חייו.. אנחנו טסים לחול, מטיילים, מבלים יחד והוא מרעיף עלי אהבה אין סופית ומתנות. גם הבנים נכנסו לחגיגות וגם אותם פינק..הבעיה היא שהוא אוהב אותי בטירוף.. לא עושה כלום בלעדיי. עזבתי אותו כבר בעבר כי נגמר לי האוויר ועכשיו חזרנו להיות יחד.בתקופה האחרונה הוא התחיל לנציק לבנים שלי. מאוד.. זה מתחיל במשחקי ידיים ועד שהם לא בוכים הוא לא מרפה מהם. הם מתקחקים ממנו והוא מתחיל איתם ומציק להם.השיא היה כשהם באו אלי ובכו שהם לא אוהבים אותו ולא רוצים אותו יותר..אני מתוסכלת מהמצב!! מאוד..מה עלי לעשות???

שגית יקרה,
עושה רושם שהוא לא רק אוהב אותך, אלא גם משתלט על זמנך. יתכן שהעובדה שעזבת אותו ערערה אותו, והוא מרגיש שהוא צריך להתחרות בילדים. או שהוא רוצה את תשומת לבם, ולא יודע איך.לכו ליעוץ זוגי. אתם לא צריכים לערב את הילדים בתהליך של יעוץ משפחתי, כי הם קטנים, וכי הדברים צריכים להסתדר ביניכם בלבד. כולל הסדרת היחסים שלו עם הילדים. יתכן שהוא צריך הדרכה, שיוכל לקבל תוך כדי התהליך הזוגי, ואולי בטחון בך, ואולי תקשורת טובה יותר ביניכם, כדי שהתקשורת שלו איתך תיעשה באופן ישיר איתך ולא דרך ההתנהלות שלו עם ילדייך (וגם זו יכולה להיות סיבה למעשיו).

האמת שהוא גוזל המון מזמני.. הוא מתיש אותי לפעמים כי הוא תמיד שם.. בעבר שעזבתי אותו זה היה בדיוק בגלל הסיבות האלה.. כי אהב אותי יותר מדי..לפעמים זה מחמיא לי ואני נהנת מזה אבל ברוב המקרים אני פשוט נחנקת..האם עלי להרחיק בינו לבין הבנים בנתיים..כשאני מרגישה שאני כבר לא יכולה איתו אני יוצאת עם חברות לקפה והולכת לאירובי.. והוא נשאר לשמור על הבנים שלי.. האם זה בסדר? או בנתיים להרחיק ביניהם?אני מרגישה שהוא כמו ילד שלישי שמקנא בתשומת לב שהבנים מקבלים ממני.. אז הוא מציק להם כדי שאני אכעס עליו ואתייחס אליו.. הוא מתיש אותי..יש בינינו תקשורת טובה ואנחנו מדברים המון על הכל.. אמרתי לו שהוא הורס המון וחבל

שגית יקרה,
אני לא בטוח שיש כאן "אהב אותי יותר מדי". יש שני מרכיבים עקריים לאהבה: האחד, הרצון להיות ביחד, והשני, הרצון להיטיב עם הצד השני. המרכיב הראשון הוא דומיננטי אצלו, אבל זה מרכיב אגוצנטרי, שבא למלא צורך שלו ולא צורך שלך. יש לו בעייה של תלות או של שליטה, ולפעמים זה הולך ביחד. הוא צריך אותך צמודה יותר ונותנת יותר מכפי שמתאים לך. וכשאת מרחיקה אותו ומנסה לשים גבולות, הוא נלחץ. באופן נורמלי, כשאתם חיים ביחד כבר למעלה משנה, זה בסדר גמור להשאיר אותו לשמור על הילדים כשאת יוצאת לעניינים שלך. במקרה שלכם, יתכן שזה מקשה עלייך לשים לו גבולות, כי זה אולי קצת מבלבל – לפעמים את רוצה להפריד ביניהם, ולפעמים את "מפילה" אותם עליו, והוא יגיד, ומבחינתו בצדק, שכשנוח לך את עושה את זה, וכשנוח לך אחרת את עושה את ההיפך. זה משהו שאת צריכה לשים לב אליו.ולכן אני מחזיר אותך למכתבי הקודם. קראי אותו שוב, כי הפיתרון שם. מכיוון שהתעלמת ממנו, ייתכן שאת מחפשת פיתרון מיידי, אלא שזה רק יפתור משהו חלקי ולא את העניין הכולל. כדי לפתור את הבעייה הזוגית/משפחתית שלך תצטרכי להשקיע, ולהבין שהפירות יגיעו עם הזמן. אבל עדיף כך, אם יש לך דברים טובים בזוגיות הזו, כי אחרת לא תחזיקי מעמד כך לאורך זמן. ועדיף להתחיל מוקדם ככל האפשר, כי כאשר המטענים הרגשיים והכעסים תופחים – קשה יותר להגיע לפתרון.