קשר: למה את לא מאושרת?

היי, אני בת 24 ונמצאת במערכת זוגית כבר 9 חודשים. מתחילת הקשר האלצתי להתמודד עם דברים שלא אהבתי בבן זוגי כמו העישון והרגלי האכילה שלו שמעודדים את ההשמנה שלו שעד היום אני מדברת איתו על זה ומפעילה עליו לחץ להפסיק (כמובן שהכל בהדרגה,תחילה היו דיברים סביב הנושא,הצעות לטיפולים ועל דרכים לפיתרוןניסיון לעשות הפרדה בין הדברים תוך השמת דגש על התפטרות מדבר אחד ולאחר מכן האחר וכו'..) במהלך הקשר ניתקלתי בעוד קשיים איתו כמו הרעיון שהוא "בלאגניסט" ולא אוהב לעזור ממש ,אע"פ שכאן הדיבורים כרגע מניבים פירות והוא עושה בעניין מאמצים. בנוסף,הוא הפסיק להשקיע ולטפח את הזוגיות אפילו לא עשינו שום חוויה יוצאת דופן כמו נסיעה לצימר או נופש כלשהו וכו'. דבר שמאוד הייתי רוצה שיקרה ויבוא מצידו והדבר שהכי מרתיח אותי אצלו זאת העובדה שהרבה פעמים הוא מפריע לי לישון כלומר,מעיר אותי במהלך הלילה ובכוונה לשם סיפוק צרכיו או מכל מיני תירוצים אחרים. אני דיי מיואשת כי דיברתי איתו על הכל כבר מלא פעמים,ביקשתי בכל דרך הצעתי פתרונות/דרכים עד שכבר פעמים כמעט שנפרדנו סופית אבל אני עדיין איתו כי אני קונה את הבטחותיו לשינויים אך בינתיים כלום לא קורה. אני מתארת לעצמי שתאמר לי שאני אנסה לא להטיף ופחות לכעוס ולמצוא או לומר דברים טובים ואני מאוד משתדלת לעשות זאת אך למען האמת כמעט ואין לי על מה לשבח או לומר מילה טובה ואני רק מלאת עצבים,אכזבה רבה ותיסכול עד כדי הוצאת חשק מלהיות בקרבתו. מה אעשה?!

אוריאן יקרה,
עושה רושם שאת איתו לא בגלל מה שהוא, אלא בגלל מה שאת מצפה שיהיה. לכן קשה לך.בגלל זה האושר והסיפוק שלך הופכים להיות תלויים בו, ולא בך, ואת הופכת להיות עצמאית פחות. האם את יכולה להסתפק במה שהוא? האם את יכולה לקחת אחריות על האושר שלך ולהסתפק במה שיש לו להציע לך? אם כן, תהיי הרבה פחות מתוסכלת, כאשר תנסי לשנות. כי אז, מה שתרוויחי יהיה רק בונוס, ולא הדבר עצמו, כי את הדבר עצמו כבר יש לך.במצב הנוכחי, יתכן שתצליחי להשיג יותר, אבל גם יתכן שלא. המאבק שלך מתיש גם אותך וגם אותו, ואת היא זו ששמה את עצמה שם. לפחות אל תאשימי אותו, אלא קחי את האחריות עליך.

וואוו העסק יותר מורכב ממה שחשבתי..יש משהו במה שאתה אומר ואני אגיד לך גם למה. מתחילת הקשר אני נאבקת בעובדה של הפער גילאים בינינו (12 שנה) שזה קצת לא נעים עבורי ולא חשבתי שגם אקלע למצב הזה.עם הזמן השלמתי עם הפער גילאים או שיותר נכון לא בהכרח השלמתי ולכן אני מנסה לשנות אותו ולעצב אותו כפי שאני רוצה או מתאים לי כדי שאוכל למצוא נחמה בקשר הזה בצורה כזאת,זה מה שלפחות לי נראה. אבל בכל זאת אני יודעת שגם יש לי רגש חזק אליו ואני לא נמצאת איתו רק לשם משחק או למשו שלילי. אני יודעת שאם הוא יעוצב כפי שאני רוצה או שהתנהג כגבר שעליו חלמתי זה יעזור לי הרבה יותר בלקבל את הזוגיות שלנו ולא לפחד מביקורת הסביבה כלפי פער הגילאים.

שכחתי לציין דבר חשוב. כמובן שהרצון שלי לעצב אותו ולשנות אותו אינו נובע רק ממה שהסברתי עד כה אלא גם מתוך החשיבסה על העתיד ביחד שיהיה הרבה יותר טוב או הוא ישנה את הרגליו. למשל,אם טענתי שהוא מפריע לי לישון ומעיר אותי בלילה אז יש לי צורך לשנות זאת מתוך חשיבה שמה יההי ויהיו ילדים וגם הם יעירו אותי?! אז איך אתפקד בצורה כזאת וזה לא שעכשיו אין לי מספיק מטלות ועומס בחיים שאינני זקוקה למנוחה הזאת. או דוגמא נוספת,העובדה שחשוב לי שהוא לא יההי מבולגן וילמד לעזור כי בצורה כזאת אני יודעת שכשנגור יחדיר,אי"ה, אז תהיה לי יד תומכת ועזרה ולא הכל יפול עליי כי אני גם אדם שמסודר ונקי מטבעו

אוריאן יקרה,
ולכן בדיוק את צריכה להחליט אם מצב הצבירה שבו את רוצה לחיות הוא מאבק תמידי. כך או כך, זו בחירה שלך.