קשר לא רציני: מה קורה כשמשחקים?

שלום
אורן,אתחיל במעט רקע על עצמי; אני בת 25 בזוגיות 5 שנים עם בן זוגי בן 33. מגיל 15 בערך אני במערכות יחסים רציניות מעולם לא הייתי לבד ואני מרגישה שזה נובע מאיזשהו רצון למילוט מהבית בו לא היה לי פשוט לגדול (הורים גרושים שבאמצע המון חיכוכים וריבים). אני בחורה מאוד חרוצה ורצינית סיימתי את התואר הראשון שלי בהצטיינות כבר בגיל 24 ומיד התחלתי לעבוד בחברה אמריקאית עם אנשים משכמם ומעלה. ויתרתי על טיול לאחר צבא, אין לי מעגל חברים גדול ותומך שזה לכשעצמו מאוד מטרי אותי וויתרתי על החלומות שלי לגור באיזה דירת רווקות במרכז ת"א כי אני פחדנית והולכת אחרי בן הזוג שלי לרוב. ותמיד אני מרגישה שהכל אצלי טוב אבל כמעט כמעט מצוין.לגבי הזוגיות- 5 שנים אנחנו ביחד זה התחיל כמערכת יחסים של ידידות אני בכלל לא נמשכתי ורציתי קשר אך לאט לאט נסחפתי והתאהבתי ונקשרתי אנחנו גרים יחד כבר 3 וחצי שנים. הוא בן אדם מקסים באמת כל כך אכפתי ורגיש ואוהב ודואג ויצירתי אבל כמעט תמיד הרגשתי מעליו- גם ביכולת הוורבאלית וגם בשאיפות ובהישגיות וגם בתקשורת היומיומית שהוא משדר יותר פשטות ותמיד יש לו את הנטייה "להוריד" אותי לקרקע ולמציאות- מדבר על משכנתא וכובד החיים בעוד אני מאמינה ויודעת שאצליח ומזמינה לעצמי טוב. אני פשוט מרגישה שאני בגיל שבא לי לחלום ולקרוע את העיר ולהתפתח ולהצליח ונמאס לי להתנצל על זה וכמובן חשוב לי לראות את עצמי ליד אדם מצליחן והוא לא ממש כזה מבחינתי (למרות שסיים עכשיו תואר בעיצוב בהצטיינות לאחר לחץ אדיר שלי!). אז בן זוגי מבחינתו לסיים את החודש כמו שצריך ולגדל ילדים במושב שקט. אני בטוחה שבשלב מסוים בחיים אני גם ארצה בדיוק את זה אך לאחרונה אני כל כך מעורערת אני מרגישה שהוא לא מספיק גברי ומרגש אותי ואני לא נמשכת אליו והוא לא מספיק מאתגר אותי ולא יוצא לנו לטייל או סתם לשבת בסיטואציה רומנטית ולהתרגש אחד מהשנייה (זה תמיד היה קיים אבל אהבתי את השגרה והצחוקים בינינו והבטחון שנותן לי לחוש).אז כן, ניסיתי לבדוק מה אני שווה ומה יש לעולם להציע לי ופתאום התחלתי להסתכל ימינה ושמאלה והכרתי דרך אתר בחור חדש שהשיחה בנינו התחילה מאוד סליזית וזרמתי עם זה (מעולם לא קרה לי!) הלכתי אליו וישבנו שעה יחדיו והוא היה כל כך ביקורתי קצת חקר אותי אפשר להגיד התעניין בי וגם קצת חפר לי ופתאום הרגשתי כמו חוסר נוחות כי לרגע הייתי בעמדה "נחותה יותר" לכאורה- הוא מרשים חיצונית, יש לו שפה עשירה וחריפה והוא מאוד מבוסס ובעל מעגל חברים ומשפחה תומך ואיכותי. לאחר הפגישה הראשונה שכביכול הייתה רק למטרת סיפוק (מה שלא קרה) כי ברחתי והגעתי הביתה והייתי בהלם מעצמי הוא אפילו חסם אותי בהודעות בטלפון שלו ואחרי יום שנרגעתי שלחתי לו הודעה "אתה מוזמן לדבר איתי"..בקיצור יצאנו עוד מס' פעמים הוא אמר לי "איך את יוצאת ככה עם מישהו דרך אפליקציה?" מה את זולה?" שתכלס הוא היה הכי בוטה שיש...ונתן לי להרגיש שהוא רוצה שנכיר בצורה אמיתית ורצינית "נתקלתי בך ואני דלוק עליך ואת מחוספסת ומיוחדת..." אז התלהבתי! הוא כל כך השקיע במקומות שבחר לבלות וזה קנה אותי! שכבנו והיה מדהים אבל הוא די התנהג אלי כאילו אני עוד אחת...וזה גרם לי להתגעגע לבן זוגי אבל עדיין זה משך אותי ומעולם לא הרגשתי כל כך בHIGH בסקס.. וכך המשכתי עוד פגישה ועוד פגישה שכל הזמן הזה אני משקרת לשני הצדדים (בן בזוג חושב שאני איתו והכל רגיל והשני בטוח שאני רווקה לאחר קשר זוגי). אותו הבחור איתו יצאתי היה נעלם מידי פעם ומשקר שהוא עסוק ועם אחיניות שלו ועוד מליון תירוצים ואמרתי לעצמי יאללה שישקר אני בינתיים נהנת ומשקרת לו ביג טיים. כל הסיטואציה הזו גרמה לי להיות בעננים הרגשתי מחוזרת ומאוהבת ולא מפסיקה להביט בתמונה שלו כמו בגיל 16!!!! ולפתע פתאום הוא נעלם 3 ימים לא שולח הודעות לא מתקשר פשוט השתמש וזרק ואני עם האגו שלי בחיים לא אבדוק מה הסיבה (לא מחייגת ולא שולחת הודעות גם כי מפחדת לשמוע מדוע נעלם) בטח ובטח שידעתי שאני לא יכולה למשוך את זה זמן רב וזה אמור להיגמר....העניין הוא שעכשיו אני אכולת סרטים- הכרתי אדם איכותי וסקסי ומרשים שכל כך נמשכתי אליו הוא היה אומר לי משפטים כמו "אם שורדים עד אוגוסט יחד עוברים לגור יחד.. וגם מרשה לעצמו לשקר לי בפנים" אבל נתתי לעצמי להיסחף ולהאמין לו. מצד שני ידעתי שחיים שגרתיים ורגילים כמו עם בן זוגי הנוכחי שכל כך אוהב ומעריך אותי לא יהיו לי... ועכשיו נותרתי סחוטה נפשית-ב-ג-ד-ת-י אף אחד לא יודע על זה חוץ ממני ואני לא מפסיקה לחשוב על זה- איך לעזאזל חוזרים לחיים רגילים?! לאיזה חיים אני רוצה לחזור? למה הרגשתי כל כך מאוהבת? אולי אני מתפשרת? למה הבחור לא רצה אותי ופתאום נעלם- אני לא מספיק איכותית עבורו? אני לא מצליחה להתרכז בכלום ולא יודעת מה אני רוצה ומאיפה מתחילים לטפל בבלאגן הזה!

הודיה יקרה,
מצד אחד, את אומרת שאת בעצם עוד לא בשלה להתיישב בקשר, כי את רוצה לקרוע את העולם שעוד לא חווית מספיק. ומצד שני, כאשר את חווה אותו דרך הקשר החדש הזה, זה פתאום יותר מדי. הוא אמנם סקסי ומרשים, ואני מאמין לך, אבל אני לא בטוח לגבי האיכותי. כי איכותי בעיני זה גם אמין, ואת זה אין לך שם. יתכן מאד שהוא חובב הרפתקאות, והוא ידע לנגן על הנימים ההרפתקניים הנכונים שלך, ואולי על הצורך שלך בחיזוק האגו, ועשה זאת היטב. אבל הוא שיקר לך, כך שידעת לאן את נכנסת. גם את שיקרת לו, וידעת לאן את נכנסת. אבל רק כאשר הוא החליט לצאת מהמשחק הזה, הבנת שאת אולי במשחק אחר ממה שחשבת. שאולי כן חשבת על משהו רציני, למרות שהלכת ונסחפת לקשר שאינו רציני ועם אדם שאינו רציני.עכשיו עם עדיין בריחוף, מתנדנדת מצד לצד עם המטריה שאת מחזיקה באוויר כמו מצנח, ורק רוצה לנחות בשלום. זה ייקח קצת זמן, אבל בסופו של דבר תעשי זאת. אני לא יודע איך זה ישפיע לך על הקשר עם בן זוגך, שלפחות בעניינים מסויימים כנראה שהוא איכותי יותר, גם אם אולי לא בעניינים אחרים. יתכן שיהיה לך קשה לחזור לשם, ואולי עם הזמן תשלימי עם זה שזה אולי בכל זאת טוב לך.אבל יחד עם זה, עושה רושם שהאגו שלך שטופח כל כך יפה בקשר החדש הזה, ושהרגשת אולי מלכת העולם ואומניפוטנטנית (שיכולה לעשות הכל, כולל לרמות את כל העולם ולצאת מזה), ספג מכה קשה. אולי שלא בצדק. כי אדם שאינו רציני, יהיה מקסים ושרמנטי ככל שיהיה, הוא אדם לא רציני, והוא לא האדם הנכון לקבל ממנו חיזוק משמעותי לאגו. תצטרכי להתארגן עם עצמך מחדש, ולחשוב עם עצמך מהן מטרותייך. כדי לחשוב על זה, ובודאי כדי להשיג אותן, יתכן שתצטרכי ללמוד לסמוך על עצמך שאת יודעת ללמוד, ושאת יודעת להבחין בין טוב לרע, ולבחור או לא לבחור ללכת בדרכים בטוחות יותר ובכל מקרה לשמור טוב יותר על עצמך. זו החלטה שלך, אבל יש לזכור שהליכה בדרך בטוחה פחות יכולה להיות לפעמים הרבה יותר מעניינת, אבל גם עם סיכונים גבוהים יותר.