קשר לא ברור: מה לעשות?

היי, אני בת 26 ונפגשת כבר במשך שנה עם בחור בן 30 נקרא לו מתן. מתן ואני התחלנו לצאת ביחד לפני שנה זה נמשך כחודשיים ולאחר מכן הקשר הופסק מכיוון שהבנתי שהוא לא רוצה קשר רציני. לאחר כחודש וחצי חזרנו לדבר והתחלנו קשר יזיזים- הקשר לא היה כל כך טוב והיה נראה כי שנינו לא מבינים אחד את השני וגם למטרה הזו בלבד הוא לא עשה לנו ממש טוב. כך שלאחר חודשיים הוא החליט להתנתק, ולאחר מכן ניסה לחזור למצב הזה אך אני החלטתי להתנתק עכב היחס הלא נעים שלו כלפי, היינו נפגשים פעמים בשבוע ובעקבות הניתוק לא דיברנו כחודש וחצי. אני החלטתי ליצור קשר אחרי חודש וחצי של ניתוק. נפגשנו והמפגשים היו כייפים מתמיד. נורא נלחצתי שאני מפתחת רגשית מצדי ולכן סיפרתי למתן שאני מעוניינת בבחור אחר. אנחנו היינו נפגשים פעם בשבוע. ובשיחה אחת שמתן הבין שאני ממש לא פתוחה איתו( גילה ששיקרתי בנושא מסויים כי לא היה לי נעים שיבין שרציתי להיפגש) הוא שאל אם אני מרגישה שאני רוצה יותר ושללתי את העניין. המון זמן שללתי את העניין אצלי בראש הייתי בתקופה מאוד לחוצה ולא רציתי שיהיה לי אכפת והיה לי מאוד נוח שזה ככה- יזיזים בלי מחוייבות מעבר. אך ברגע שהתקופה הלחוצה שלי עברה התחילו לי מחשבות. הבעיה היא שאני לא חושבת שמתן רוצה משהו מעבר. אני מנסה לפתוח לפעמים שיחה סתם חולין ביום יום. ולפעמים אפילו גם נבהלת ממנה ומנסה להתנתק ולהראות כמה שפחות רצון ממני. רציתי לעשות איתו שיחה ולהבין מה הולך - אך הוא כרגע נכנס לתקןפת מבחנים מה שגרם לכך שלא ראיתי אותו כבר שלושה שבועות- מה שגורם לי לתהות אם בכלל להגיד משהו אם המצב כזה. והאם בכלל נתראה שוב בשביל שאוכל להגיד ואם הוא יגיד שהוא לא רוצה- כמו שאני חושבת - אז אצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה ולא להיפגש איתו יותר. ניסיתי להיפגש כמה פעמים, אבל נראה שהוא באמת בלחץ ( אני מבינה אותו ומכירה אותו כבר בתקופות מבחנים) פשוט מפחדת שהמפגשים יגמרו בלי שאמרתי משהו

שיר יקרה,
התחלתם בקשר-לא קשר, כשבעיקר את די משוכנעת במהלכו שהוא לא מעוניין בו כקשר רציני, ושאת לפעמים כן, ולפעמים לא, ועכשיו בעיקר כן – אבל לא אומרת את זה. כשאת לא אומרת את זה, את גם לא נותנת לו את הצ'אנס לרצות, כי גם אם הוא רוצה, אם הוא מבין שאת לא, אז הוא נרתע גם. כי קיים הסיכוי, אם אם את חושבת שהוא קטן מאד, ששניכם רוצים ושניכם מעמידים פנים כאילו לא. אם את תמשיכי כך, גם אם הוא רוצה, אז כמעט שאין לקשר הזה סיכוי, נכון? אז למה את ממשיכה להיות שם? ואם הוא לא רוצה, אז גם אין לו סיכוי, ומה את עושה שם?הדרך היחידה עם סיכוי סביר היא אם הוא כן רוצה, ואת תצליחי לומר לו שאת רוצה. זה מפחיד, אבל זו הדרך היחידה עם סיכוי, שגם תלויה בך. ואם הוא יבהיר שהוא לא רוצה, אז למרות האכזבה, ואולי ההשפלה שתרגישי, לפחות לא תבזבזי את זמנך על תקוות שווא.ובמשפט האחרון, את צודקת לגמרי – כי את מבינה את מה שכתבתי כאן, ואת פוחדת שלא תהיה לך הזדמנות. תהיה. תצטרכי להמתין קצת, אבל תהיה. תצטרכי מדי פעם לבדוק איתו אם זה יקרה, ולא ללחוץ מדי בגלל שהוא בלחץ, אבל בסופו של דבר זה יקרה.