קישור להתכתבויות קודמות

שלום רב,
זאת לא הפעם הראשונה שאני כותבת פה בנושא.אני פרודה מבעלי כ5 חודשים. בעלי לא גר איתנו בבית אלא אצל הוריו.שנינו בני 37 וישלנושני ילדים בני 6 ובן 3 ואני בהריון שלישי חודש 6.נפרדנו כי היו יותר מידי מרביות כבר לא נעימות, הדברות לא טובה ולא בריאה וזה פשוט ניהיה רע מאד.בחמשת חודשים הללו צמחתי עם הכאב, והיום מאד קשה לילרצות לחזור.בכל זמן זה הוא היה גם פגוע ממני ולא שאל לשלומי על ההריון ולא כלום.מבחינת הילדים היה מעורב כמו שצריך, חשבונות עדיין באותו חשבון וזהו הגיע הזמן להלחליט.הוא רוצה לפתווח דף חדש וטוען שהשתנה , אני לא סגורה בכלל כי כבר החלמתי ואמרתי לעצמי מהההה האם לחזור אחריי כל התקופה המטורפת הזו בשביל מה?הסכמתי בתנאי שנלך לטיפול.ליבי לא סגור בכלל שבא לי לחזור לשם.העיניין הוא שבחודשיים ההלו יש מספר החלטות-החוזה של הדירה תם- ועליי להחליט האם להישאר עוד שנה או לעבור. מצד 1 בא לי לעבור- אנרגיות חדשות.לידה קרובה......הוא רוצה להיות בלידה אך איפה היה 6 חודשים???? מרגישה שאין לי קשר רגשי אליו והוא לא האיש שיעודד אותי ויחזק אותי.כיצד לעשות את החזרה כמתן הזדמנות שניה ואחרונה? לא רוצה שככה יחזור הביתה בבום ....גם לי ובטח לילדים.....ובקרוב אח קטן במשפחה......ושנה הבאה עלייה לכיתה א'....כל כך הרבה שינויים והחלטות...........מה עושים לפני מה?לא רוצה שיחזור ככה לבית. מרגישה נתק רגשי. אך גם לא רוצה שהלידה או העברת הדירה תחבר בנינו כי זה לא טיבעי בעיניי.כיצד אפשר לעשות זאת כדי להגן על הילדים? קודם הם אחריי זה אני.במידה והוא יחזור לבית...הבית הזה יחד מזכיר לי תקופות קשות........מבולבלבת. מה עושים לפניי מה. התרגלית ללבד ולחיות לבד.אני לא חוששת לגדל את ילדיי לבד ורוצה להיות מאושרת. שנינו פגועים ולא יכולים לתת אחד לשניה מה שאנו צריכים.אין כבוד והערכה....הוא אומר לי אולי הילד לא שלי..........אמירה פוגעת לחלוטין.....אז למה הוא רוצה לחזור?עזרתך בנושא....מה לעשות לפניי מה ?

יקל עלי מאד אם תשלחי לי קישור להתכתבויות קודמות שלנו. אחרי הכל, אני חושב שכתבת פחות או יותר את הדברים שהתלבטתם בהם אז, בתוספת קצת עדכון, וחשוב לי לדעת מה הפנמת ומה לא מתוך מה שכתבתי לך, כדי לדעת מה עוד חשוב לי לומר לך.הקשה על הכותרת בעמודה הימנית, ובחירת דף חדש, תתן לך את הכתובת של הקישור בראש הדף. העתיקי, והדביקי כאן.

http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3902661

בת אדם יקרה,
את במצב מאד רגיש, פגיע, וכועס. אבל כמה שאני רואה, עדיין, למרות שעברו חודשיים מאז ההתכתבות הקודמת, לא עשית צעדים ממשיים לקראת התרת הסבך הזה שבו את נמצאת. לכן, אולי לפני כל דבר אחר, וגם אם זה מאד מאוחר ויש לך מועד קרוב של פחות משלושה חודשים שבו הכל ישתנה – יעזור לך מאד מאד ללכת לטיפול. גם כי את צריכה להחליט, ובשל הפגיעות המודעת שלך (פגיעות, הפעם לא במובן שאת נפגעת בקלות, אלא שלקראת הלידה ואחריה תצטרכי הרבה עזרה, ויהיה לך קשה מאד להתמודד לבד עם תינוק ועם הילדים הרכים), את צריכה להחליט עד אז, ולהכין את הרקע.בחודשיים שחלפו מאז כתבת קודם, נראה שבעלך התרכך קצת, ואולי כועס פחות, גם אם לא מוכן לעשות את מה שאת רוצה שיעשה, ואת התרחקת יותר. אבל לא התרחקת מספיק כדי שהאלטרנטיבות שלך, להיות לבדך, ברורות והחלטיות מספיק. עוד לא לגמרי החלטת. לכן הצעתי שתלכי לטיפול, כדי לקבל את הכוח. כי את זקוקה להרבה כוח בין אם ההחלטה שלך תהיה להישאר איתו, ובין אם ההחלטה שלך תהיה להישאר לבד.לגבי הילדים – אמרתי שלדעתי חשוב מאד, אם תחליטי להיפרד, להתייעץ עם פסיכולוג של ילדים, כדי לקבל הכוונה הורית. רצוי ביחד, לאחר החלטה, כדי שהויכוחים של הטלת האשמות יהיו מאחוריכם, אבל אם זה לא אפשרי – לבד. אל תבטלי את זה כלא טוב אם זה לא שניכם. זה כן טוב וחשוב גם אם זה לבד, ולקבל את ההסבר איך לנהל את זה כשאת האחראית הבלעדית למידע שאת מקבלת.אם את לא רוצה ללכת לטיפול לבדך, את מחוייבת להחליט, ודי מהר, לאיזה כיוון את הולכת. אני לא יכול לומר לך שהכי נכון זה לחתוך עכשיו. אני גם לא יכול לומר לך שהכי נכון הוא לנסות ביחד. אני לא יודע מספיק טוב, וקשה לי להעריך עד כמה את מרוחקת ממנו ובאמת לא רוצה קשר ומגע, או אולי עד כמה האמירות שלך נובעות מכעסים. גם זה וגם זה יכולים להביא אותך לכתוב לי את אותו המכתב בדיוק. אני חושב שאת יותר מרוחקת מאשר כועסת, ושזה המניע העיקרי, אבל אני לא יכול להיות בטוח. אני לא בטוח שאת יכולה להיות בטוחה. זו עוד סיבה ללכת לטיפול. היה לי יותר קל להעריך זאת לו היינו כבר לאחר הפגישה שלישית או הרביעית. לכן, אני לא יכול לייעץ לך מה לעשות בעניין הפרידה והגרושים. אני יכול לעזור לך בבחינת המניעים והסיכויים, ולהציע לך ללכת לטיפול – כי לא עשית משהו ממשי בחודשיים האחרונים, ואני לא רואה ממך סימנים להחלטה חד משמעית גם עכשיו.המורכבות של מצבך ברורה לי. גם הקושי להגיע להחלטה. אולי סמלי, לכן, שבחרת בתור כינוי שלך את הכל ביחד: בן אדם, אשה ואמא. אבל את צריכה להגיע להחלטה, או לקחת עזרה מקצועית רצינית בבחירת הדרך ובחיזוק נפשי לאחר מכן.

שלום רב,
תודה על ההענות ואני קוראת ומפנימה מאד.המצב הרגשי שלי הוא כזה- שאני דיי השלמתי כבר עם הפרידה , מחודש ספטמבר עברו הרבה ימים והרבה תחושות וכיום אני יותר חזקה.כיף לי ונעים לי, אינני מפחדת לגדל את הילדים לבד , זה לא הפחד שלי.הפחד שלי הוא לחזור לאותו מקום ולאותו בן אדם.הוא רוצה לחזור והסכמתי ואמרתי לאט לאט שיחזור הביתה ושזה ניסיון אך אינני שלמה עם זה.כל ההריון לא דאג לי אך היה בקשר מצוין עם הילדים. עברתי את כל ההריון לבד אז מה עכשיו פתאום לחזור? עברתי את התקופה הקשה אז מרגיש לי למה לחזור? זה מאחוריי. לא בא לי עוד ניסיון ושנה הבאה בסםטמבר אחווה שוב את הפקידה של הצליחה ושוב חגים קשים.עם הילדים הוא יעזורתמיד גם אם נתגרש, אין לי חשש מזה לרגע.אני מסתכלת על עצמי כאישה ....אין לשנינו רגשות עכשיו ואמרתי לו מדוע אתה רוצה לנסות אם הרגש גוסס? הוא אומר נעבוד על זה. אני סיימתי שישבח אותי כאם ילדיו המצויינת וכבת זוג לא!חסרה לי זוגיות חזקה וטובה ופה יש לי ספק. עובשדה שהסכמתי לתת צאנס ואני במחשבות ואין תחושה טובה בלב של התרגשות.מצד 1 הוא אומר לי אני רוצה בדיקת אבהות........ומצד שני לחזור........מצד אחד רוצה לחזור ומצד שני אם לא נחזור אומר אני רוצה את הדמי הבראה שקיבלתי החודש כדי שיהיה לי מהלשלם לך.כאילו...מסרים כפולים ומנוגדים שעוד יותר מערערים לי אותו כגבר שאני רוצה....ילדיי ראה אותו אתמול ואמר אבא מה אתה עושה פה באת לקחת אותנו לטייל?ופה מה שקשה לי.....ההבנה שלי עם עצמי מתי להחליט?אני עכשיו מחפשת דירה, גם לידה קרובה, גם כיתה א' ומסגרות חדשות בפסטמבר.אני רואה את ילדיי שמחים ולא במצוקה.לי אין ביטחון לחזור וטיפול יקח זמןןןןןןן , אני שואלת את עצמי מה עלי לעשות כדי להגן על ילדיי שלא יפגעו מחוסר ההחלטיות שלי?האם לתת הזדמנות קצרה? מס חודשים...הוא אמר לי ננסה חצי שנה, שנה.....קיבלתי סחרחורת......כי בתחושה שלי סבלתי עד כה ועכשיו אני חזקה אז למה לחזור?אני רוצה עוד ילדי בעזרת ה' והוא לא .יפחיד אותי לרכוש בית לקניה איתו, אז אין לי ביטחון איתו לעתיד.אני צריכה חיזור, קירוב לבבות, הערכה והוא לא שם.......אבל רוצה לחזור לחיק המשפחתי מבין? לא אתרגל לבינוניות בזוגיות.אולי ...אקבע איתו פעמיים בשבוע פגישות לקריוב לבבות? וארגיש אם אני רוצה בכלל לנסות? כי לא רוצה להחזירו ואז שוב לרצות להיפרד....הכוונה לא רוצה לבלבל את הילדים.מה דעתך?

בת אדם יקרה,
כך או כך הדברים לוקחים זמן. כך או כך, בקרוב תצטרכי להחליט מהר. כבר מזמן היית צריכה להחליט מהר, והיה לך יותר זמן. במסגרת הזו, של פורום, כתבתי לך את מה שנכון למסגרת הזו ואת מה שאפשר לומר לך במסגרת הזו. הכל, פרט לאמירה שבה אני מחליט בשבילך. אני יכול לנזוף בך ולומר לך שאת צריכה לעשות הכל כדי להתגבר על הכעסים והאכזבות שלך להיות ביחד, ואני יכול לומר לך שהכי נכון הוא לא לבטוח בו, ולשלוח אותו לדרכו כאבא, ולא כבן זוג. אבל זוהי החלטה שאת צריכה לעשות בעצמך. זה לא מקצועי ולא ראוי לומר לך לעשות אחת משתי האפשרויות הללו, מבלי לעזור לך ולתמוך בך בדרך שבה תבחרי, כי שתי הדרכים קשות (ובגלל זה את מתקשה להחליט מה לעשות). את צריכה להחליט בעצמך, כי כך גם יהיה לך יותר כוח לבצע. אבל יתכן שאת צריכה סיוע בפיצוח הדילמה, ואולי גם לדבר על מה יהיה הלאה, שייתן לך עוד כוח, ובזה טיפול יכול להועיל, ואם תישארו ביחד, אז מאד רצוי טיפול זוגי. אם לא יסכים, אז לכי לבדך.