קשר לא אמיתי: מה עושים?

היי, אני בת 21. עד עכשיו לא ממש היו לי מערכות יחסים "נורמליות". כן יצאתי עם גברים, אבל לדוגמא את החבר הראשון שלי לא באמת אהבתי וזה היה סתם בשביל שיהיה לי חבר, השאר אח"כ היו מבוגרים ממני בהרבה (10-11 שנים) וגם איתם היו קשרים שנמשכו קצת זמן והיו מעין פנטזיה, הייתי אובססיבית אליהם ואז אחרי כמה זמן נמאס לי מהם ממש. הסתרתי את הקשרים מההורים שלי והם לא באמת החזיקו מים..אני מגיעה ממשפחה דתית אבל בעצמי לא מקיימת מצוות.לפני חצי שנה הכרתי בחור בן 23 אטאיסט ממשפחה חילונית לגמרי שמאוד עניין אותי, יצאנו ביחד שלושה שבועות שבהם מאוד התקרבנו, הכרתי את כל המשפחה שלו והוא ממש רצה כבר שאהיה חברה שלו. ואז הוא טס לחצי שנה... במשך החודשיים- שלושה הראשונים שלו בטיול דיברנו בסקייפ וקצת התגעגעתי אליו ואז כבר היה לי מישהו אחר וגם אני התחזקתי מבחינה דתית, התחלתי ללכת לשיעורי תורה אז כבר "ירד" לי ממנו אז אמרתי לו שנפסיק לדבר ובמשך החודש וחצי האחרונים שלו בטיול ניתקנו קשר.ועכשיו הוא חזר, לפני שבוע. נפגשנו שלשום ואתמול וכל פעם היה פשוט כיף ושכבנו, אבל לא באמת דיברנו על שום דבר מהותי.ויש לי כרגע המווווווווון בלבולים בראש...מצד אחד כשאני איתו מאוד מאוד כיף לי וטוב לי, יש ביננו חיבור עדין ונכון ואני מרגישה שאנחנו משלימים אחד את השני. הוא מעורר את הצדדים האינטלקטואליים והפראיים בי וגם הרגישים.. אבל כשאני לא איתו הוא לא חסר לי . כי כשאני בלעדיו אני כאילו מישהי אחרת.. מישהי עם יותר גבולות. מאוד חשוב לי להתחזק מבחינה דתית, לנסות לשמור שבת ועוד מצוות שכאני מדברת איתו על זה אז הוא מציג לי את הטענות שלו נגד הדת שגורמות לי להרגיש שלקשר הזה אין שום סיכוי.וזה נורא מתסכל...אני רוצה לתת לקשר הזה צ'אנס, סוף סוף יש לי משהו שמרגיש אמיתי ונכון בידיים, חיבור ביני לבין מישהו שעושה לי טוב אמיתי. ומצד שני, האם זה באמת טוב אמיתי? אם הוא לא תומך בדרך שלי? לא מאמין באותן אמונות כמוני?ומה שהכי קשה לי זה שהוא גורם לי לערער בעצמי באמונות שלי.כי אמנם אני מגיעה ממשפחה דתית אבל יצאתי מהדת בגיל 18 וכרגע אני חוזרת אליה מכיוון אחר ואני מרגישה שכל מה שהוא מאמין בו גורמות לי לערער באמונה שלי.כך שזה או אתגר שיגרום לי להבין מה באמת נכון לי, או מכשול שמונע ממני להתקדם בדרך הנכונה לי...ואני מתלבטת האם קשר כזה יכול בכלל להחזיק מעמד עם פערים כאלה ואם קשר כזה בריא וכדאי להמשיך אותו..

לטם יקרה,
את מגדירה את היחסים האלה כאילו הם "לא אמיתיים", אולי כי זה פותר לך את הדילמה. את מתחזקת דתית, אבל מקיימת קשר ויחסי מין עם אתאיסט. אם "זה לא אמיתי", אז לכאורה זה לא פוגע בתהליך החיזוק שלך. כך שהתחושה הזו מקלה עליך. מצד שני, את הרי יודעת שזה כן אמיתי, ושזה פיתוי לא קטן - כי אתאיסט או לא, זה גבר ובן זוג שמוצא חן בעינייך מאד, ושאת לא רוצה להפסיד אותו. ואני חושב שאת מרגישה ששני הדברים ביחד זה לא הולך, כי הוא והדת הם כמו שמן ומים, ואת כרגע צפה בין שניהם.אני לא יודע אם את צריכה באמת לבחור בין שניהם (ואולי כן צריכה אבל לא מיד?). אין ספק שאם תבחרי בשניהם, תצטרכי ליצור פשרות כלשהן. האם את מסוגלת לעשות אותם? האם הבחור הזה מסוגל לעשות אותם? - הן לא פשוטות, וחיים עם אמונות שונות דורשים אישיות שיש בה סובלנות וסבלנות. כך שכנראה תצטרכי קודם כל לדעת אם את רוצה לבחון את האפשרות הזו, ואם את שלמה עם המסקנה שהאפשרות היא לא מציאותית בעליל, אז לא יוותר לך אלא לעשות בחירה אחרת: הוא או האמונה שלך.