קשר ישן: מתי כדאי להיפרד

היי.חברי ואני [שנינו גרושים בשנות הארבעים לחיינו]התחלנו לצאת לפני כשנתיים וחצי.לאחר קצת יותר משנה נפרדנו וחצי שנה לאחר מכן הוא רצה לחזור , לאחר שטען שלא הפסיק לחשוב עליי והבין כמה הוא אוהב ומתגעגע.חזרנו ויצאנו שעב7ה חודשיים[עד לפני כחודשיים]שוב נפרדנו.טוען כי הוא כבר אינו מתרגש ואינו אוהב.מאז שלח 3 מיילים [לקבלת סיוע מקצוע בתחום בו אני עוסקת]המייל האחרון לפני שבועיים בו גם שאל לשלומי.עניתי תשובות ענייניות .שאל במייל לשלומי עניתי בסדר ולא שאלתי לשלומו.מאז לא שמעתי ממנו [הוא ,אגב, שומר על קשר עם כל האקסיות שלו אבל הוא יודע, מהפרידה הקודמת ,שאני לא בעד לשמור על קשר קבוע לאחר פרידה].אני מדגישה שאיני בטוחה שאני רוצה לחזור אליו[אם בכלל ירצה מתישהוא לחזור] אבל, אני רוצה לוודא מולך-האם עצם זה שאיני שומרת על קשר או עצם זה שלא שאלתי אותו לשלומו במייל האחרון יביאו אותו לכך שגם אם ירצה לחזור לא יעשה זאת, לא יפנה אליי?אולי קיבל את הרושם שאני לא מעונינת שיחזור אליי כי לא שאלתי לשלומו ואיני שומרת על קשר?אגב, איני עושה זאת בכוונה או מתוך נקמה חלילה.לי פשוט קשה לשמור על קשר כשזה עדיין די טרי וגם נראה לי מיותר..או שאנחו זוג או שלא.הרי אין לנו ילדים משותפים , לא גרנו יחד וגם אין לנו חברים משותפים כך שאין סיבה ממשית לשמור על קשר אלא אם כן רוצים לזחור יחד כזוג..או , לחילופין, אם אכן ירצה לחזור בעתיד זה כלל לא יהיה קשור לשמירת קשר שלי עימו או העובדה שלא שאלתי לשלומו[או שאולי לא יפנה אליי בבקשה לחזור גם אם ירצה כי כבר חזר פעם ושוב נפרד?ענין של אגו]תודה, נוי

נוי יקרה,
אני מניח שה"קרירות" שהפגנת באה, באופן טבעי, מתוך חשד בכוונותיו, ומתוך כוונה שלא להיפגע אם תראי שמחה (ונגזים: התלהבות), כאשר הוא לא באמת רוצה, כי האכזבה והפגיעה יגדלו אם תעשי זאת.אתם לא זוג. אם התקשרות מדי פעם מסחררת אותך (פשוטו כמשמעו, עד שאת לא יודעת לאיזה כיוון את הולכת, כי הרוח שהוא משיב בך חזקה מדי עבורך), עדיף שלא. גם אם יש סיכוי שהוא ירצה בך בכל זאת, כי כפי שאת מבינה בעצמך, הסיכוי הזה קלוש. זה כנראה יפריע לך יותר משיועיל לך.אבל כן, להגנה הזו על עצמך יש מחיר, כי אז, אם הוא בכל זאת מתקשר, את לא יכולה לצאת מגדרך, והוא, אם הוא לא בטוח גם כן ברצונך, עלול לא להמשיך לנסות. אבל נראה שגם כך הוא אמביוולנטי, אז כנראה שהכי נכון להיפרד לגמרי (וראי גם את השאלה שלפנייך, זו שמתחת לשלך). הפריווילגיה של להמשיך ולשמור על קשר קיימת רק כאשר שני הצדדים שלמים עם הפרידה, או לפחות "די" שלמים איתה, כך שזה לא יפריע להם בהמשך חייהם ובנסיונות שלהם להשיג זוגיות משל עצמם.

היי דר
תודה רבה על התגובה
כשנפרדנו הוא הבין באופן חד משמעי שאקבל אותו בחזרה אם רק ירצה
לכן, אני סבורה מצד שני(למרות מה שכתבתי בהודעה הראשונה)
כי הוא מאוד בטוח בעצמו וגם אם אתעלם ממנו,
מה שאולי יגביר בו את הרצון לחזור, הוא יפנה אליי
כי זה מה שהוא רוצה וישיג זאת בכל מחיר.
האם אתה חושב שאני מגזימה, שזו רק תאוריה המבוססת
על ״ מה שאינו מושג הוא יותר אטקרטיבי״?

תודה
נוי

נוי יקרה,
אז את אומרת לי שהוא לא רוצה, או שהוא לא רוצה אותך מספיק, כי "יש לו גם עניינים אחרים" שהם לא את.לא הגיע הזמן שתחליטי לעצמך מה את רוצה או לא רוצה? לא הגיע הזמן שהרצון שלך יהיה חזק מספיק ושאת תהיי עצמאית מספיק כדי להתמודד מול גבר שבברור לא כדאי לך להיות איתו כי הוא לא רוצה אותך? לא הגיע הזמן שתפסיקי להיות מופעלת רק לפי מה שהוא חושב או רוצה? לא הגיע הזמן שתגידי לעצמך שמגיע לך רק גבר שבאמת רוצה אותך, כי החיים עם מישהו שאינו כזה הם רצופי אכזבות, שלא לדבר על מילים חריפות יותר כמו אומללות, תסכול וחוסר ביטחון עצמי?אני יודע שזה לא קל. אני כותב זאת לא כדי לייאש אותך, אלא כדי לומר לך שאת יכולה לקחת את עצמך בידיים. וגם - שאל תתייאשי אם לפעמים זה לא הולך. תגידי לעצמך 'טעיתי', ותשובי למסלולשאתרוצה.