קשר זוגי: תקשורת רגשית וחוסר התאמה

שלום
ד"ר..אני וחבר שלי ביחד כבר שנה ו3 חודשים,אני בת 20 הוא בן 26אני מרגישה שהוא חסר ניסיון עם בנות ולא יודע איך לגרום לאישה שלו להרגיש מחוזרת,הוא בן אדם של צחוקים ופחות בן אדם של שיחות נפש וכ'ו..לפעמים שאני רוצה להיות רצינית איתו זה פשוט לא הולך! הוא צוחק מעביר נושא וכ'ו וכמובן אני מתייאשת וחוזרת לשיגרה ..אני יודעת שגם אני שותפה לחוסר הרציניות שלו ולא יודעת איך להחזיר את הגלגל אחורה,הוא גבר שיודע לקנות ולהרשים אבל עדיין עושה זאת כמו רובוט ולא כמשהו מהלב באמת,אני בטוחה בזה שהוא אוהב אותי אך עדיין קשה לי העובדה שכשדברים מעצבנים אותי אין עם מי לדבר,אני מרגישה שהוא לא הבן אדם שאני אבוא להתייעץ איתו,לבכות לו,לשתף אותו,כי לא באמת מעניין אותו והכל הוא פותר בלי ממש להתייחס אלא "נו עזבי יהיה בסדר" ולא באמת נכנס לסיפור אלא מחפף,מבחינת חשיבה אני והוא זה עולמות שונים,אנחנו לא מסכימים על אותם דברים העצות שלו מבחינתי הכי גרועות שאני אפילו לא מאמינה שאני יוצאת עם בן אדם כזה שהחשיבה שלו כ"כ שונה משלי אני מרגישה כאילו אני מוותרת על עצמי בשבילו ונוטה לא לדבר כי במילא אין מי שיקשיב,עוד דבר זה שהוא לא משתף איך עובר עליו היום ז"א הוא יכול להיות באילת ולחזור ואני לא אדע ואז אני אשאל למה אתה לא אומר,הרי אם קורה לי משהו משמעותי במשך היום אני ישר מרימה צלצול לעדכן,והוא לא רואה סיבה,כאילו כלום לא קרה וצריך לשאוב ממנו מידע בכוח..מה עליי לעשות ? באמת שאני מתוסכלת,לפעמים אני מחכה לריב כדי לפרוק הכל...קשה לי עם העובדה שאין לי אוזן קשבת באמת,לא שהוא לא מנסה הוא פשוט לא יודע מה אני צריכה באותו רגע...קל לו לפתור הכל ביהיה בסדר ולהחליק ת'נושא.....אני מרגישה שהקשר הפך למשעמם ושגרתי ושאנחנו יחד מתוך הרגל ולא מתוך אהבה..איך אני אמורה לזהות שקיימת באמת אהבת ?!? כי אני לא מעוניינת לעשות טעויות להפרד ממנו ואז לגלות שזו הייתה טעות ..אשמח לעזרה,תודה רבה..

א יקרה,
לגבי האהבה שלך ושלו, זה דבר שתצטרכו לזהות בעצמכם. לא קל להגדיר, ולא תמיד קל לזהות, ולפעמים התחושות משתנות, בעיקר כאשר משהו לא מסתדר ואת נעה בין "האם כדאי לי להיות איתו לתמיד? או לא?"מה שבטוח הוא שחסרה לכם תקשורת ברמה הרגשית. לא הצלחת להעביר לו את הרגשות שלך באופן שהוא יוכל להבין אותך, לקלוט אותך, ולקחת אותך ואותם ברצינות. זה מה שמתסכל אותך, ולכן לוקח אותך אל האפשרות שאולי הוא לא הקשר לחיים שלך.פתיחות רגשית (להחצין ולקבל) זו מגבלה של גברים רבים. מצד שני, נשים רבות מתקשות להצליח ולמצוא את המפתח המתאים, ולפעמים מגלות את האכזבה מכך שנים אחר-כך, או מסתגלות, משלימות עם כך, ומחפשות את החיבור הרגשי, האמפתיה והתמיכה, במקומות אחרים, כמו חברות, למשל.הדבר הנכון במקרה כזה הוא לנסות וללמוד. לא כשהזוג צעיר מדי, אלא כאשר הוא כבר בשל ומוכן ללמוד. לו גם הוא היה בגילך, הייתי אומר לך שזה מוקדם מדי. בגילו – גם לו יש מה ללמוד. אם הוא מוכן ובשל קודם כל להבין שיש בעיה, אולי יהיה גם מוכן ללמוד, ולהגיע ליעוץ זוגי. מצד שני, אם הוא כבר בשל ללמוד, אולי גם יהיה מוכן ללמוד את זה ממך. פער הגילאים ביניכם לא לטובתך בעניין הזה, שכן הוא לכאורה "הבוגר והיודע" שביניכם. אבל דברי איתו בשקט, ובלי כעס. כן מתוך כאב אם יש, אבל לא במצב שבו ירגיש שהוא צריך להתגונן, אלא רוצה להגן עליך,ולשמור עליך. זו תהיה הדרך הנכונה שלך להעביר אליו את הדברים.

תודה ענקית !!!!