קשר זוגי: מה לעשות?

הייאני בן 27, בטוח בעצמי אך לעיתים ביישן, איש שמח וחיובי בכללי.הבעיה שלי היא כאשר אני יוצא עם מישהי שמושכת אותי, לאחר שאני מגיע איתה לשלב אינטימי וישנם תכונות ורגעים מאוד כיפיים וטובים, אך בנוסף ישנם דברים שמפריעים לי מאוד, התנהגות מסוימת כלפיי שאיננה כפי שהייתי רוצה בקשר, או מסכים אליה.נוצר מצב בו אני מקבל גבולות שלא מתאימים לי, ומצד שני מוותר על הגבולות שלי.זה גורר שאני מתעצבן במהלך הקשר, בעיקר מול עצמי וקרוביי, ופעם אחר פעם מנסה להבין את הצד השני, ובסופו של דבר מקבל על עצמי כמעט כל דבר, העיקר שלא נפרד, מחכה שמשפיעים חיצוניים יחלפו ולא מתמקד במאפייני אופי.פעמיים זה קרה לי, בפעם הראשונה הייתי חזק מספיק ונפרדתי אך זמן מה לאחר מכן ניסיתי לחזור, והיא לא רצתה, ובפעם השנייה לא רציתי להפרד, והעדפתי להכיל ולדבר על הדברים, אך לבסוף היא נפרדה ממני.יוצא שבמקום לראות את הדברים שרבנו עליהם, את תכונות האופי שלא מתאימות לי, אני כועס על עצמי שלא הייתי שם מספיק, ולא הבנתי מספיק, ומתעלם מזה שהיא לא הבינה אותי, שהיא לא הייתה בסדר במקומות מסוימים, שיכולנו לדבר על דברים, שכנראה לא התאמנו, ויש מעבר למשיכה חיצונית.אני תמיד מוכן לדבר, להסביר את עצמי ולהבין את הצד שלה, ולא רואה פרידה כאפשרות.תכונה זאת גורמת לי להתקרב מאוד לאחר ריב, שכן אני מרגיש שכל אחד עשה בכדי להתקרב, אך את הצד השני ריב כזה מרחיק.איך אפשר בעצם לשחרר? להפסיק לחשוב מה היה, לנתח, לדמיין שהיא עם אחר, ושאיתו היא מתנהגת אחרת ממה שהתנהגה איתי.לצערי אני מוצא נחמה בדיבורים על הנושא, בהעלת מקרים שקרו וניתוחם, בכתיבה עליה. לאחר סשן כזה רגוע לי אבל אחרי עוד קצת זמן שוב בא לי לדבר על זה, זה ממש בוער בי, ויוצא מצב שהזמן עובר, אך היא אצלי בראש.יש לך איזו עצת זהב כיצד להמשיך הלאה?תודה רבה

אלי יקר,
לצערי, אין לי "עצת זהב" בשבילך. אני יכול קצת לנחש מה קורה לך, אבל יתכן שאני מנחש לא נכון. לכאורה, כך אתה כותב, אתה מכיל, ואתה מוותר, ומוכן לעשות כך הרבה על מנת להישאר בקשר. יתכן שזה נכון. יתכן שאתה באמת נשאר זמן רב מדי בקשר, גם כשהוא לא טוב, ועכשיו רק ובעיקר פוחד שזה תמיד יחזור על עצמו. אם זה כך, אז אולי אין סיבה שזה יחזור על עצמו, אחרי הכל, זה קרה רק פעמיים, ואולי אתה לומד להתמודד ולעמוד על שלך. אם זה כך, אז צא מחדש, והתחל שוב למצוא קשר חדש ונסה להיות יותר שיפוטי בתחילת הקשר, וחזק מספיק כדי ללכת אם זה לא טוב. אם כך תעשה, מן הסתם או שתצליח למצוא מהר בת זוג טובה, ואם לא ותצליח להיפרד, אז לפחות תגדיל את ההתנסות שלך ואת הביטחון העצמי שלך. אבל זו רק אפשרות אחת.אני חושב שאולי השנייה היא דווקא הנכונה - בדוק עם עצמך. כנראה שנכון שאתה לא נוטש קשרים בקלות, אבל אולי זה קורה לך כי אתה פוחד מכך שממילא תמיד תהיה בך ביקורת כלפי בת הזוג שלך, אז אולי עדיף לתקן בתוך הקשר הזה במקום להמשיך הלאה. כך שיתכן מאד שמה שמניע אותך בקשר הזוגי הוא הביקורת והשיפוטיות שלך, ומכאן הצורך החשוב שלך לנסות ולתקן. כדי שתהיה לך סיבה להישאר בקשר הזה. אתה מרגיש טוב לאחר שאתה מנסה לעשות תיקון, כי בעיניך מה שהצלחת, גם אם עבר בדרך של "מלחמת התשה", הפך את הקשר ליותר טוב, יותר פתוח ואולי יותר מתחשב בצרכים שלך. אבל כנראה שמלחמת התשה לא התאימה לבנות הזוג שלך. אנשים רבים, גברים ונשים, מלחמת התשה שכזו באמת מתישה, והופכת אותם לפחות שלווים ופחות שמחים בזוגיות, ואולי במתח מתי תבוא הפעם הבאה. אולי כי בעיניהם זה מגיע על דברים קטנים ולא חשובים, או לפחות כאלה שלא שווים ויכוח ארוך שבו תסביר בדרכים שונות מדוע אתה צודק.ואולי מדובר בשילוב של שני הדברים גם יחד. אין לי עצת זהב בשבילך, פרט לאחת - והיא להבין שמלחמת התשה, אם זה מה שאתה עושה לפעמים, גורמת לפגיעה בצד השני, ולכן להתרחקות. אולי לא עצת זהב, אבל חיפוש של קו זהב הוא הדבר הנכון - בין הבנת הצרכים שלך לבין הבנת הצרכים של הצד השני. בין היכולת לוותר על דברים פחות חשובים, וקודם כל להכיר מהם הדברים הפחות חשובים מתוך הרשימה, וללמוד להניח להם גם מעשית וגם רגשית, לבין היכולת להבין שאם דברים חשובים באמת לא מתקיימים, אז אולי צריך לחפש באמת קשר אחר.