חרדות וחששות בזוגיות

שלום
דר אורן חסון היקר,אני בחורה בת 29 הנמצאת במערכת יחסים של כמעט שנה עם הפסקה של חודשיים במהלך הקשר שלנו (פרידה שהייתה לפני כמה חודשים) , הוא בגיל שלי גם.הפרידה נבעה כתוצאה מריבים חוזרים על עניין ה"פייסבוק", או בקיצור- חוסר אמון שלי בו ובצדק, הרי זה מה שאני רואה ואני אפרט-כל פעם הוא גרם לי להבין שהוא לא באמת איתי 100%. בעבר, היה מוסיף כל מיני בחורות מצידו ואז הייתי שואלת למה ובשביל מה זה טוב וכתוצאה מזה היה רב איתי או אומר שלא מכיר ואז מטיף לי שהוא לא יכול להיות איתי כי אני כל הזמן בודקת אותו ושבחיים אף פעם לא בדקו אותו ברמה כזאת ושהוא באמת לא יכול להמשיך להיות איתי. אבל הוא לא מבין בעצם שהוא הגורם לבעיה ונפרדנו לאחר מכן ואני רוצה לציין שכך קרה ולא פעם אחת במהלך כל הקשר שלנו- הריבים האלו.לאחר פרידתנו חזרנו לקשר ואנחנו בקשר עד היום. אני רוצה עוד לציין שבפיסבוק אני חסומה אצלו מאז הפרידה וששאלתי לכמה כשבוע אם הוא יוציא את החסימה הוא אמר שבשביל מה זה טוב? ועדיף ככה. הסכמתי כי באמת הפיסיבוק הזה מהווה בעיות אצלנו. העניין הוא שבמקרה יצא לי להיכנס לפייסבוק שלו מכרטיס אחר וראיתי מישהי חדשה שנוספה לא מזמן, וישר גרם לי שוב לתהות מה קורה פה. לא אמרתי לו על זה שום דבר כי לא בא לי לקלקל, לא בא להעיר אחרת זה שוב ייגמר ובאמת שלא בא לי שזה ייגמר- הוא עד עכשיו באמת משקיע ומראה לי שהוא בענין שלי.אבל רציתי לשאול אותך דר חסון מה דעתך על כך? האם יש מה לפתוח בזה בפעם המאה? אני דיי חוששת, דיברתי על כך עם חברה והיא אמרה לי שלמה לי להרוס אם הכל זורם חלק והוא בעניין שלך? אמרה לי לא להרוס ולהניח לזה.הייתי רוצה לשמוע דעה של אדם מקצועיהאם זה בהכרח מעיד על בגידה גם?תודה

דנה יקרה,
את מאד חרדה, ומאד דואגת. עד כדי כך שאת שואלת אם העובדה שהוא קיבל כחברה מישהי חדשה, היא בהכרח מעידה על בגידה גם, כאשר שנינו יודעים שאני לא יכול לדעת את זה. אף אחד לא יכול לדעת את זה, פרט למי שמעורב בזה. ואם הייתי אומר לך שכן, האם היית סומכת עלי, כנגד ההגיון שלך? - הרי אני לא באמת יכול לדעת.אני לא יודע מה בדיוק קורה ביניכם. יתכן מאד שהדרך שלו להימנע מתחקירים ומריבות בהתנהלות שבעיניו היא תקינה ונורמלית, היא לחסום אותך. כך לפחות לא תריבו על מה שבעינו הוא מהומה רבה על כלום. מצד שני, גם את זה אני לא יכול לדעת באמת.אני מתלבט מה לומר לך. כי ברור שאת מאד חוששת, ושזה אוכל אותך מבפנים. מצד כזה יקשה עליך להישאר שליווה במערכת היחסים הזו כאילו לא קרה שום דבר, ויקשה עליך שלא לחשוב על זה ולבחון אותו מכל כיוון שבו את כן יכולה, ואולי גם יקשה עליך שלא להיות צינית וסרקסטית לפעמים, ואף אחד מאלה אינו בריא לבנייה של מערכת זוגיות שהולכת למקום טוב. או שאמורה לעשות את זה. אני חושב שרצוי שתלכי לטיפול פרטני. לא משום שאני אומר שהבעיה בך, אלא משום שאני רואה קונפליקט ביניכם, וחושב שבטיפול תוכלי לפתוח את הדברים, ולנסות ביחד עם איש מקצוע להגיע להבנה מעמיקה הרבה יותר של המניעים של בן זוגך מחד, ושל החרדות שלך מאידך, כדי לנסות להבין מה צריך לעשות. לא בהכרח רק כדי לבטל את החרדות שלך. אני בטוח שלא תרצי לעשות זאת. אלא כדי לדעת איך לנהל מערכת תקשורת זוגית שיש בה יותר פתיחות ופחות פחדים מצד שניכם (מצידו - שלא תשלטי על סדר היום שלו, ושלא תריבו כל הזמן, ומצידך, כמובן, החשש מחוסר נאמנות שלו, ואולי בעיקר מחוסר ידיעה של מה נכון ומה לא).