התנהגות בלתי מוסברת: מה את חושבת?

אני אישה נשואה יחסית צעירה, עמדתי ליד חברותי שגם הן נשואות בסביבות ה-40 וה-50. התקרב אלי אחד המוזמנים שאנו מכירים אותו היטב בגיל 50 + התקרב אלינו , אמר לנו שלום ו"מזל טוב" וכד', לאחר מכן מביט בי כ-20 שניות מבלי שהזיז את עיניו ממני, הייתי בתדהמה, כך בנוכחות חברותי האורחות, אגב מעולם לא נהג כך כלפי (אני מכירה אותו..) וגם לא נהגו איתי בעבר ולא היום, מצביע עלי ופונה לאחת מחברותי ואומר: "כמה שהיא יפה" כולנו היינו בשוק, זה היה כך בהפתעה. האם יתכן וזה היה בצחוק? ונאמר שהתכוון ברצינות, מה יצא לו מיזה ואיך לא התבייש לומר זאת בפני שיודע שאני נשואה ועוד לפני חברותי. מה זה צריך להיות?! תוד העל חוות דעתך על כך.

ענת יקרה,
אני מבין את תמיהתך, אבל הייתי רוצה שבבקשה תחדדי לי אותה. כי יש לזה משמעות בשאלה שלך:את מכירה אותו, כפי שאני מבין. אם היית צריכה לנחש מה היתה כוונתו, מה לדעתך האפשרויות?ושאלת המשך: מתוך האפשרויות הללו, מה היית רוצה שתהיה האפשרות הנכונה, ומה היית רוצה שלא תהיה האפשרות הנכונה?יהיה לי קל יותר לענות לך לאחר תשובות שלך לשאלות הללו. יעזור לי גם אם תכתבי לי גם בת כמה את.

שלום רב.
אני בסביבות ה-40. שאלת מה הייתי רוצה מתגובתו של הגבר? שהיא תהיה כינה מהלב ולא סתם בשביל לעשות לי טוב על הלב.. כי אני אלרגית לאנשים צבועים וכאלו שמחמיאים רק מתוך רחמים לאדם. וכנראה לעולם לא אדע מה כוונתו כי אני לא מכירה אותו לעומק וגם אתה לא. ובעצם במחשבה שנייה גם אתה לא תוכל לדעת את התשובה האמיתית מאחר ואינך מכיר אותו באופן אישי. אז מדוע שאלתי? כי היות ולך יש את הניסיון עם אנשים ולא לחינם קיבלת תואר ד"ר, אז אולי במקרה ניתקלת במקרה כזה ואז תוכל לתת לי מענה. כי מוזר בעיני, מה גורם לאדם באופן פתאומי , גם נשוי (נכון שגם נשואים בוגדים, אני לא תמימה כ"כ..ואני בתור שמרנית סופר לעולם לא אבגוד בבעלי) וגם מכיר אותי בתור נשואה וחברותי נשואות וכך פתאום לא מתבייש להביט בי ממושכות ולומר לחברותי : הוי כמה שהיא יפה, כולנו היינו במבוכה, ומדוע הייתי במבוכה כי הוא מעולם לא התנהג כך איתי ובטח לא בפרסייה. והוא אדם מתורבת בתפקיד גדול וידוע בארץ. לכן, נראה מוזר בעיני ורציתי לשמוע דעתך על כך.

ענת יקרה,
תודה על תשובתך. קיימת האפשרות הקלושה שהוא אומר לך זאת "סתם". כי בא לו, כי הוא חושב שתקחי ברצינות רבה יותר או ברצינות רבה פחות, וכי הוא משתעשע בך. אני לא חושב שאת עצמך מאמינה בזה, ולכן הייתי מבטל זאת. את כן לוקחת זאת ברצינות, ואני חושב שאת בעיקר שואלת את עצמך: האם הוא רוצה להתחיל איתי? האם , הוא סתם רוצה לפרגן כי הוא התפעל/התפעם באותו רגע שראה אותי?אם הוא רק רצה לחלוק איתך חוויה של התפעלות, אז הכל טוב, נכון? גם אם זה יוצא דופן אצלו כאדם, זה בכל זאת מחמיא, ונחמד, ואת יכולה להמשיך בחייך כרגיל, עם איזה חיוך קטן אולי כי מצאת חן בעיני מישהו, וזה אומר שיש בך קסם שמדבר אל אנשים. איזה יופי! וממילא אין לזה השלכות פרקטיות, כי הוא לא מתכוון, כי הוא נשוי, וכי את לא מתכוונת, כי את נשואה. אבל הרגשה טובה - למה לא? נכון?אבל בואי וניקח לרגע את האפשרות האחרת: הוא רצה להחמיא לך כי הוא אולי היה רוצה שיקרה משהו ביניכם. ואני שואל את עצמי בעיקר - למה זה מטריד אותך? בגלל שהוא לא מוסרי? - ולמה זה בכלל משנה לך אם את כן?או אולי מה שמטריד אותך הוא המחשבה שהוא חושק בך, ועצם הידיעה הזו מסעירה אותך, ואת מוטרדת בגלל עניינים שקשורים לעולם הערכי, המוסרי, הרגשי והתחושתי שלך. כלומר, אולי את בעיקר מוטרדת מכך שזה עושה לך משהו, למרות שאת נשואה. כי אם זה כך, מה בעצם זה אומר עליך?אני לא יודע מה נכון, אני יכול רק להפנות את השאלות שלי ששאלתי בחזרה אליך, כדי שתוכלי לחשוב עליהן, ולדעת היכן הבעיה. שלך, לא שלו. איתו אין לי מה לעשות. את היא זו שפונה אלי. זה אומר משהו עליך, ואני מנסה לעזור לך להבין משהו על עצמך.

אני בשוק מחדות ההבחנה שלך. ניתוח מפורט , משכנע וחכם. שמחה מאד שפניתי אליך. אך כנראה תשובה חד משמעית לא תוכל לתת לי כי אתה לא מכיר את שנינו לעומק. אולי בתגובתי כעת תוכל כן לנתח ולתת לי מענה סופית. בשאלות שלך נדמה לי שקיבלתי תשובות. זה עזר לי לחשוב, ואני חושבת שיש לי מענה חלקי והוא: הלוואי והייתי יודעת (אולי בתוך תוכי הייתי רוצה לדעת) שהתכוון ברצינות, ואם כן, מה זה עושה לי? א. מחמיא. ב. אגו. ג. מגביר את בטחוני העצמי. ד. מצב רוח טוב. ה. סיפוק נפשי. יתכן ואני סובלת מחסך? אולי כן. בעלי כן מחמיא, אך לעיתים רחוקות, הוא טיפוס סגור. ואולי כאן היא התשובה? אם הייתי רוצה שיקרה משהו בינינו? התשובה היא: לא. אגב, אני מקבלת המון מחמאות מאחרים על מראה החיצוני שלי וכו' אבל לעולם לא נתקלתי בהתנהגות של גבר שיחמיא לי בקול רם בנוכחות אנשים. זה היה גם מביך, מופתעת, מוחמאת אך עם סימן שאלה .

ענת יקרה,
בהחלט יכול להיות מצב שבו את לא רוצה שיקרה משהו בינך לבין מישהו שמוצא חן בעינייך, ועדיין העובדהשיכול להיות שיהיהיש בה משהו קוסם ומחמיא, ומקור לפנטזיות. כל עוד את יודעת לשים את הגבול בין פנטזיה לבין מה שאת יודעת שהוא לא ממשי ולא יהיה ממשי. אני חושב שאת בעיקר שואלת את עצמך אם הפוטנציאל הזה הוא ממשי, או רק בראש שלך, ומכאן שאלתך. ולכן שאלתי אותך: מה זה משנה? אם ממילא את לא מתכוונת לממש אותה, אז את יכולה לבחור את מציאות הפנטזיה שאת רוצה. ובתנאי שהיא תישאר שם, ובפרופורציות שלה. ואגב, אם את לא יודעת בדיוק מה היתה כוונתו (וכאמור גם אני לא), אולי די, בשביל הפנטזיה, לומר לעצמך: "המממ... יש סיכוי טוב שהוא היה רוצה שיהיה משהו. כמה נחמד ומחמיא." ולהמשיך הלאה בחייך, כרגיל, מבלי שזה יפריע לך. זה אגב מה שמרבית האנשים עושים כאשר הם מקבלים מחמאה מהמין השני.

אז אני יכולה להגיד גם שזה יכול לקרות ההיפך (כך אני חושבת/שואלת) : יתכן והגבר מבין שלא יצא ממנו כלום ביחסים איתי מאחר שאני נשואה או משדרת שאיני מעוניינת.. אז אולי מי יודע, הוא מחמיא ומביט זמן ממושך לצורך פינתוז בלבד , ומביא את זה איתו הביתה לחדר המיטות?

ענת יקרה,
כן. את יכולה להגיד את זה. יתכן שזה כך, בדיוק כפי שיתכן שאת עושה את זה. וגם יתכן שלא. לגבי שניכם.