קשר זוגי: כיצד להתמודד עם חוסר תמיכה

שלום
ד"ר חסון.אני כבר כמה שנים טובות בבית ( החל מהריון, גידול ילדים וכו') ולצערי גם לא מוצאת עבודה. אני מרגישה ריקנות אדירה, אכזבה מעצמי וכישלון. אני מוצאת עצמי כל היום בבית בין ארבע קרות מנקה, מכבסת, מכינה אוכל, מטפלת בילדים, שוב בלגן, שוב מנקה, שוב מכבסת וככה עוד יום ועוד יום ואין שום שינוי...לפעמים אני מנסה לדבר עם בעלי ולספר לו על המצב שלי, על ההרגשות והאכזבות אך במקום שיחה נעימה ושיבין אותי ושינסה לעזור ואולי גם לחפש איתי עבודה או לעזור קצת בבית (הוא חוזר ב 20:00 ,רובץ מול הטלוויזיה ומתחיל ב"תביאי,תכיני".) ישר מתחיל וויכוח והוא טוען שאני כל הזמן עצבנית ושאני גם בבית לא מתפקדת כמו שצריך , שאני אמא לא טובה, שאני חסרת סבלנות ובקיצור..... מוריד לי את הביטחון, נותן לי הרגשה כ"כ גרועה וכמובן אוטומטית .........מלחמה ביננו............לצערי, הוא לא רוצה ללכת לייעוץ וכמובן גם לא לשלם על זה כסף...מה אתה מציע לי לעשות?אני פשוט שוקעת...

מישהי יקרה,
שניכם לא חיים חיים "נוחים". הקשר ביניכם הולך לאיבוד כתוצאה מכך, ויש כאן היזון חוזר: ככל שאת מאבדת בטחון, כך קשה לו להרגיש שהוא חוזר הביתה כדי להיות קצת עם ראש נקי, ולהרגיש "בבית". זה מקשה עליו לעזור לך, וככל שקשה לו לעזור לך, והוא לא נותן לך תמיכה, את ממשיכה לאבד בטחון, עם כל ההשפעות שיש לזה עלייך, שזה אומר בעיקר איבוד עניין במה שאת עושה בבית, ואולי קצת אפטיות (השקיעה שעליה את מדברת).מכיוון שכרגע עושה רושם שהוא לא מסוגל לתפקד כבעל תומך, בשל הקשיים שלו ובשל העובדה שהוא לא מצליח להתמודד עם הקשיים שלך, יהיה לך קל יותר אם תוותרי על התמיכה הזו. ממילא הוא לא מסייע. חפשי אותה בחוץ: חברות, אחים, אחיות, הורים. ותרי לזמן מה על הפנטזיה של זוגיות מושלמת, שבה שני בני הזוג עושים הכל ביחד, והתחילי לדאוג לשקם את עצמך בלי התמיכה שלו. אם תצליחי לעשות זאת, הרי בכל שלב שתסתדרי טוב יותר בלעדיו, כך יהיה לו קל יותר להיות איתך, ובסופו של דבר, גם לך יהיה קל יותר להיות איתו.זה אולי לא מה שציפית לשמוע ממני, אבל אני חושש שבתנאים האלה אין לך ברירה אלא להוריד ממנו את האחריות שהוא לא מצליח לקחת על עצמו, להוריד ציפיות ממנו, ולקחת יותר אחריות עליך.